39
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נאמר על ידי רבי ישמעאל, הסובר% ש"כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד". משום כך הוא מסביר, שבפרשת משפטים ובפרשת תשא שנאמרו "בסיני", מופיע רק הכלל - "תביא... ". ורק בפרשת נשא, שנאמרה "באהל מועד" מופיעים פרטים% - "אשר יקריבו לכהן לו יהיה".
יב. יש לתת את הראשון והמשובח לה'
כידוע, כוללים פירושי רש"י גם "יינה של תורה", ענינים של פנימיות התורה. את "יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה אפשר להבין על ידי ביאור אחת ההוראות הכלליות>% הנלמדות ממצות ביכורים.
צמיחת פירות, ובמיוחד פירות משובחים ביותר כביכורים, כרוכה ביגיעה רבה של האדם: חרישה, זריעה, ועוד ועוד. כאשר היהודי כבר ציפה לראות את הפירות, שצמחו לאחר עמל כה רב, מצווה עליו התורה, שלא זו בלבד שעליו לתת חלק מהם לכהן,
אלא: "ראשית ביכורי אדמתך" - את הפירות שחנטו ראשונים, אף לפני שנטל משהו לעצמו, עליו להביא לבית המקדש ולתת לכהן.
וכיון שכל הוראות התורה נצחיות, בכל זמן ובכל מקום, מובן, שאותה הנהגה נדרשת מיהודי גם בתקופת הגלות ובחוץ לארץ, מכל רווחיו: כאשר מתאפשר לו קיום מצות צדקה, אל לו להתחשב בכך שפרנסתו מושגת בקושי, ואת הראשון והמשובח מרווחיו המושגים בקושי "תביא בית ה' אלקיך" - עליו לתת לקדוש-ברוך-הוא, לצדקה.
אך מגיע היצר הרע ומתחיל לשכנע ולטעון כלפי היהודי: כאשר מדובר בצדקה למטרת קדושה (כגון ישיבה, בית מדרש וכו') טובת הרבים (אשר אף הוא, הנותן, בכללם) - עדיין מתקבל הדבר על הדעת. אך כאן מדובר על "ביכורים" הניתנים ליחיד, לכהן, והם נעשים רכושו של הזולת?י. וטוען היצר הרע: כיון שגם אתה עצמך נצרך, והרי על כל ישראל נאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"% - מדוע עליך לתת את ה"ראשית" מעמלך הרב לזולת? במה הוא עדיף ממך? ולכל היותר, חלק את ה"ביכורים" (את רוחיך המשובחים), למספר חלקים, וחלקם למספר נצרכים, ובכללם - גם לך
הערות
- 4. סוטה לז, ב.
- 5. לכאורה אפשר להקשות: בתחלת פ' בהר כותב רש"י (ע"פ דרך הפשט) "אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני", ואיך מפרש כאן (וג"כ ע"פ דרך הפשט) אליבא דר"י? אבל - אינו. כי בפ' בהר שם מדייק רש"י "אף כללותיהן ודקדוקיהן מסיני" (ולא "כללותיהן ופרטיתן ודקדוקיהן", כמ"ש לפנ"ז בנוגע לשמיטה), ומה שנוגע לכאן הוא "פרטים" ולא דקדוקים". (ההפרש בין "פרט" ל"דקדוק" - נתבאר בההתועדות). וראה לקו"ש חי"ז ע' 276 ואילך (ובהערה 2 שם).
- 6. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 95.
- 4. נשא א
- 7. בכורים ספ"ג. רמב"ם הל' בכורים פ"ד הי"ד.
- 8. יתרו יט, ו. וכפי' המכילתא עה"פ. אוה"ת עה"פ (ע' תתז).
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 93 לקו"ש ח"ח ע' 39
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.