276
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לדקדוקיהן - ואת זה לומדים משמיטה. אך קשה: מהו ההכרח שהנאמר ,,בהר סיני" לגבי שמיטה בא ללמד גם על שאר המצות (שגם דקדוקיהן מסיני), הרי מדובר כאן רק בנוגע לשמיטה?
לכן אומר רש"י - מכיוון ששמיטת קרקעות אינה כתובה במשנה תורה, יכולנו לדעת גם בלי המילים ,בהר סיני" ש,פרטותי' ודקדוקי" של שמיטה נאמרו. מסיני. ממילא מתעוררת השאלה, מה באות להשמיענו התיבות ,,בהר סיני"? ומזה מוכח כי הדבר אותו ,בא הכתוב ולמד כאן"י אינו בנוגע לשמיטה שהיא נאמרה נסיני, כי אם, בנוגע ל,כל דבור שנדבר למשה, שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב".
בחר א
ב. פירוש רש"י - כדעת רבי עקיבא בתורת-כהנים!
כפי שלומדים את רש"י בפשטות - וכך אכן לומדים מפרשי רש"י - עולה:
א) שאלתו של רש"י היא אותה השאלה של התורת"כהנים - לשם מה אומר הפסוק לגבי שמיטה שהיא נאמרה בהר סיני. ב) בתירוצו של רש"י - לפי התורת "כהנים, ש,בהר סיני" משמיענו שכל המצות (כללותיהן ודקדוקיהן) מסיני - בא לשלול את דעת ר' ישמעאלי אשר רק ,כללות נאמרו בסיני" ואילו ,,פרטות באהל מועד", והוא מתאים איפוא לדעת ר' עקיבאי אשר ,כללות ופרטות נאמרו בסיני"".
ברם, לפי זה צריך להבין:
א) מאחר ושאלתו של רש"י היא מדוע נאמר ,בהר סיני" לגבי שמיטה, היה עליו להתעכב לא רק על המילים ,בהר סיני", אלא להעתיק גם את המילים המוכיחות כי עיקר הקושיא היא על שמיטה, מהפסוק השני בפרשה בו מדובר אודות שמיטה (או לכל הפחות להוסיף ,,וגו'") - שהרי השאלה אינה על המילים ,בהר סני"
הערות
- 7. בכמה מפרשי רש"י (רע"ב, רא"ם, ק"א (לתו"כ), לבוש, דבק טוב, ועוד) כ' דנלמד במדה ,כל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל כו'", ואחרים (ראב"ד לתו"כ, גו"א, ט"ז, משכיל לדוד. ועוד) כ' דנלמד מהיקש או גז"ש כו' - אבל ברש"י (וכן בתו"כ) לא נזכר כלל הכתוב ד,אלה המצות גו'", כנ"ל בהערה הקודמת.
- 2. ופשוט שהכוונה כמפורש ברש"י ,לפי כו' למדנו כו' ובא הכתוב ולימד כאן על כל כו'" - היינו מיתור דקרא (וכמו שהאריך בנמוקי שמואל דנלמד באם אינו ענין לגופו כו'*. וראה גם מהרי"ק ורע"ב (בפי' הא') כאן).
- 3. *) ומ"ש שם שכ"פ בגו"א - צ"ע, שהרי בגו"א שולל הפ" שכוונת רש"י היא באם או ענין כר. ומפרש שנלמד בהיקש כנ"ל בפנים ההערה. ובס הזכרון כאן: בהר סיני מיותר .. ללמדנו על דרך בנין אב שגם כל המצות כר.
- 8. חגיגה ו, סע"א ואילך. סוטה לז, ב. זבחים קטו,
- 5. -
- 9. וכמ"ש ברא"ם* ומשכיל לדוד כאן. וכן מוכח במפרשי רש"י שכ' דרש"י בא לשלול אוהל מועד.
- 7. *) וכ"כ באוה"ת ויקרא (כרך ב') עה"פ בשם הק"א (ולכאורה הוא מדברי הרא"ם שהעתיק בק"א שם) וצ"ע במ"ש באוה"ת שם: ומבואר בילקוט שזהר מהת"כ.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 39 לקו"ש חי"ז ע' 276
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ז ע' 276
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.