3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג) מדוע דוקא במנין זה ניתנה ההוראה "תפקדו אותם... אתה ואהרן"?', = בשונה מכל המנינים האחרים: בספירת בני ישראל "כשיצאו ממצרים", וכך גם במנינים קודמים יותר'', אין מוזכר כלל בתורה מי מנאם. במנין "כשנפלו בעגל" נאמר "וידבר ה' אל משה... כי תשא את ראש בני ישראל..."*, שרק משה רבינו מנאם - ואילו כאן, במנין שלאחר הקמת המשכן, נצטווה משה במפורש, שגם אהרן ימנה ביחד עם משה רבינו?
ג. מניץ מגלה את נקודת היהדות
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
ייחודו של "מנין" הוא בכך, שהכל נמנים בו כשווים: ה"גדול שבגדולים" במעלה ובחשיבות אינו נחשב יותר מאחד, וה"פחות שבפחותים" אינו נחשב פחות מאחד.
מכך מובן*, שהחיבה לישראל - "חבתן" - המתבטאת באמצעות "מנין" אינה מפני מעלות מסויימות, שבהן יש הבדל בין יהודי אחד למשנהו, אלא מפני נקודת היהדות, שבה שווים כל ישראל>.
וכיון שנקודת היהדות כשלעצמה נעלית מגילוי, לכן הורה הקדושברוך-הוא לספור את ישראל, על אף שגם ללא המנין גלוי הדבר כלפי שמיא, כי על ידי ה"מנין" מתגלית נקודת היהדות?'. וכפי שרש"י מבאר זאת בפרשה קודמת*, שבה הוא מפרש לראשונה שמנין בני ישראל הוא
הערות
- 1. בזה מדגיש, שגם המנין (אף שהי' בחודש השני, הי') "באחד לחודש", דוגמת יום הקמת המשכן.
- 2. א, ג. וראה גם שם - ד, ה, יז, יח.
- 3. ומה שהי' בהמנין גם "איש איש למטה" (א, ד) - הרי לא היו בהמנין עצמו כ"א "כשתפקדו (היינו משה ואהרן) אותם יהיו עמכם נשיא כו'" (פרש"י שם). וע"כ צריך לפרש כן במ"ש (שם א, מד) משה ואהרן ונשיאי ישראל.
- 4. - הטעם שהוצרכו להנשיאים, עיין ספורנו (א, ד) ועוד. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 3 ואילך.
- 3. ראה בהנסמן לקמן הערה 19. רש"י ר"פ שמות.
- 6. ומה שרש"י מתחיל כאן בהמנין "כשיצאו ממצרים"
- 7. - כי רק בזה רואים ש"מונה אותם כל שעה", שהרי גם המנינים המנויים ברש"י היו במשך קצת יותר משנה אחת.
- 8. גם י"ל שהמנינים שקודם יצי"מ אין שייכים לנדו"ד - כי הם רק מה שהכתוב מונה אותם. משא"כ "כשיצאו ממצרים" י"ל שהי' מנין ממש כדמשמע בפירש"י פנחס כו, א.
- 4. ר"פ תשא. והמנין "לידע מנין הנותרים" כשנפלו בעגל הוא חמנין דפ' תשא (ראה רש"י שם פסוק טז).
- 10. במדבר א שיחות 8
- 5. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 3 ואילך. ח"ו [המתורגם] ע' 7.
- 6. והגם שבנקודה זו שוה מטה לוי לכל ישראל = מ"מ, מצד חשיבותם המיוחדת, גמנו בפ"ע (רש"י א, מט). ויש להסביר זה (בהמשך להמבואר בפנים) כי חשיבותם היא בתולדה "לגיון של מלך" (רש"י שם), משא"כ בשאר בנ"י בא זה ע"י שיבוא ל"נדבה רוחו אותו והבינו מדעו כו'" (רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל) ומשה ואהרן מגלין זה (גם בשבט לוי) ע"י המנין.
- 13. ועפ"ז מובן ג"כ השינוי דמנין בנ"י הוא מבן כ' שנה (מוכשר ל"נדבה רוחו") משא"כ בני לוי - די שיהי בר קיימא (רש"י במדבר ג, טו),
- 7. ועפ"ז יובן גודל העילוי שב"מנין", ועד אשר כל ספר במדבר נקרא "חומש הפקודים" (יומא סח, ב. פרש"י תשא שם).
- 8. ר"פ שמות. וגם בפ' תשא שם: להודיע שהיא חביבה עליו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ח ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.