315

הכל תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתינו מלהתעסק בה היא גורמת איחור ועיכוב בנין ביהמ"ק כו' וכל הרעה הזאת היא מפני כו' שאין מתעסק בה כן' כי אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה כו' כי בפשטי התורה כו' שלא נברא האדם אלא כדי שילמוד חכמת הקבלה כו'. ומביא ומפרש דברי זוה"ק ח"א כ"ו וכ"ז. שם קיח/ א. חב רמז, א. ועוד. עייי"ש שהאריך.

(ממכתב ח' אייר תשי"ד)

\ . . בהסתירה ממג"א סי' תר"ו סק"ח דטבילת עיוהכ"פ משום קרי היא גם ברואה מים חלוקים כו' -- למג'א רספ"ח דאין לטבילת עזרא ברואה מים חלוקים.

ייל דמבואר זה בל' רבינו הזקן (בעל התניא והשו"ע) בשלחנו הזהב (סתר"ו סי"א) וזיל: וי"א שטעם טבילה זו הוא משום קרי +כדי שיהיו נקיים וטהורים ביוהכ'פ", "משא"כ בטעם טבילת עזרא שהוא כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים, שרק טעם זה -- שהוא טעם השוע -- העתיק אדה"ז בשולחנו (שם ר"ס פ"ח) ולא טעם הטור (קלות ראש). וקושית הפרישה מנ"ל טעם זה -- כ"ה ברמב"ים הל' תפלה פ"ד ה"ד, וכבר ציינוהו לירושלמי ברכות פ"ג ה"ד. ובמ"ב על השו"ע (שם) הוסיף גם טעם הטורי ולכאורה הוא היפך השו"ע, ששינה ממש"כ בב"י והשמיטו והביא טעם הרמב"ם. ובפרט דכנ"ל "י"ל שנפק"מ לדינא.

. . עיין לקוטי תורה (לאדמו"ר הזקן -- (בעל התניא והשו"ע)) פ' תבוא (מג, ב) דאף דבטלו כו' לד"ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, וי"ל

קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה כו', עיי"ש. (ממכתב ג' תמוז תשל"ב)

. לכתבו ששמע בשמי שאמרתי שבכלל יש לטבול בעש"ק ה' טבילות, וכותב כי מצא דעות של ב' ג' ד' י"ג י"ד, (ולא כולם מדברים בטבילת עש"ק) אבל לא ה' --

איני יודע היסוד לשמועה זו, כי אף שיש מקור לה' טבילות -- ובס' פרי הארץ (פ' לך, והועתק בס' הבעש"ט פ' יתרו סקכ"ה) הובא כן בשם הרה"ק ר' אברהם כו' בנו של הה"מ הגדול ממעזריטש --

ולהעיר מחמש טבילות דכה"ג ביוהכ"פ (ועיין לקוטי תורה לרבינו הזקן סיפ פנחס). ויתרה מזו -- מחמש טבילות זו למעלה מזו דשייך בכל אחד : לחולין, מעשר, תרומה, קודש, מי פרה (חגיגה פ"ב מ"ו. וראה פע"ח ש' הברכות פ"ה).