167

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי הטעם של "לא תלין" - "כי קללת אלקים תלוי", מכוון גם כלפי "המברך ה'":, הנידון בסקילה, ולא על מת אחר* - בכל זאת אין הדבר נובע מכך ש"לא תלין" הוא פרט בענין הסקילה, אלא מפני ש"זלזולו של מלך" הוא דוקא כאשר תלו את החוטא מפני ש'נתפס. ללסטיות", שעשה עבירה חמורה ביותר, שעליה חייבים סקילה.

טו. "על עץ" - עץ הדעת

אך עדיין דרוש הסבר: מפני "קללת אלקים תלוי - זלזולו של מלך הוא...", צריכה היתה התורה, לכאורה, למנוע תלייתו אף לרגע קט, שהרי אף לרגע אחד* אסור לזלזל ח"ן ב"מלך"37?

בכך נלמד ענין מ"יינה של תורה":

על הפסוק "ותלית אותו על עץ" מבאר האריז"ל שבמילים "על עץ" הכוונה היא לחטא עץ הדעת*. ולפי זה

אמורג

יש לפרש גם בפשוטו של מקרא זה, ויש להקדים ולבאר:

א) ידוע*, שהחטא הראשון, חטא עץ הדעת של אדם הראשון (הכולל את כל בני האדם"*), הוא המקור והגורם שאיפשר בכלל מהות של חטא. לאחר שכבר היתה קיימת האפשרות של מציאות החטא, עלולים להגיע, עקב ירידות רבות, כפי שאומר רש" "הראשונה גוררת השניה...", גם לחטא חמור, ואף ל"חטא משפט מות" - עד לאיסור סקילה, החמורה שבכל המיתות%, ועד למגדף ר"ל5.

לפי זה אפשר לבאר ברמז בפסוק זה:

ב) וכי יהיה באיש (תואר המצביע על חשיבות, כפירוש רש"י*: אדון, גיבור) חטא (באופן סתמי, ייתכן אף

הערות

  1. 5. ראה רדב"ז הל' אבל פ"ד ה"ח, ש"לא תלין" בכל המתים "אין זו לאו של תורה, דקרא בהרוגי ב"ד איירי".
  2. 6. להעיר מתניא ספכ"ד: שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן לפי שעה.
  3. 7. ומכש"כ וק"ו ממרו"ל יאבד עולמו מפני השוטים (ע"ז נד, ב) שהמדובר שם בדברים שה"עולם" זקוק להם - ומכש"כ בנוגע ל"מלך". ואף שהקושיא שם היא "איבוד" - הרי בפועל אפילו זלזול החמה וכו' אין, ועכצ"ל מטעם וכי מפני השוטים כו'.
  4. 8. "דרש רבינו האריז"ל על רבינו הרמ"ק ז"ל באשכבתי' וכי יהי' באיש חטא משפט מות לשון חסרון שהוא צדיק גמור ולא נמצא שום חסרון לומר שנתחייב מיתה בעבור חטא זה כי לא נמצא
  5. 5. בו חטא והומת ועכ"ז מת וזו היא שקשה. לז"א ותלית אותו על עץ ר"ל בעטיו של נחש שאכל אדה"ר. ע"כ אמרי קדוש" (נחל קדומים עה"פ. ועייג"כ של"ה בדרוש להספד (רט, ב - בשם התיקונים)). - וראה בארוכה לקו"ש חכ"ד ע' 132 ואילך.
  6. 9. ראה גם תו"א עט, ד. ד"ה באתי לגני תשי"א (בסה"מ באתי לגני ח"א) פ"ב.
  7. 0. משנה סנהדרין לז, סע"א. וראה אגה"ק ס"ז (קיא, ב). ד"ח צ, ב. ובכ"מ. וראה גם שמו"ר פ"מ, ג.
  8. 1. בחוקותי כו, טו. ראה שם.
  9. 2. סנה' נט, ב ואילך.
  10. 3. שהוא כופר בעיקר כמו בע"ז (סנה' מה, סע"ב. רמב"ם הל' ע"ז פ"ב ה"ו. ועוד). וראה גו"א כאן, שחטא זה דמגדף גרוע גם מע"ז. עיי"ש.
  11. 4. נח ט, כ. בשלח טו, ג ("כל איש כן'").

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 421 לקו"ש ח"ז ע' 167

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.