191
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
מהותו של כל דבר בשמו. גם ההעלם וההסתר שבמגילת אסתר מתבטא בשמה:
המגילה נקראת "מגילת אסתר""', או "אסתר"*', שם המצביע על הסתרפ', ויותר מכך - על הסתר כפול, כנאמר בגמרא<: "אסתר מן התורה מנין, ואנכי'? הסתר אסתיר" פעמיים??.
אך מצד שני, מצביע השם "מגילת אסתר", ובמיוחד כפי שהיא נקראת גם "מגילה" סתם, על גילוי - "מגילה" מלשון גילויי?.
וכשם שבמגילה ישנם שני הניגודים
פורים
- העלם וגילוי, כך גם לגבי חג הפורים: מצד אחד נקרא מועד זה בשם פורים - בלשון הפרסית ועל שם ענין הכרוך בגזירה - דבר המצביע על הקשר שלו לענין של העלם והסתר, ומצד שני, ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה, הרבה יותר מחגים אחרים, עד לשמחה הגדולה ביותר למעלה מכל מדידה והגבלה, באופן של "עד דלא ידע... "5.
ה. התנהגות בניגוד למצופה
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את אחת ההוראות, אחת מני רבות, הנלמדת מסיפור המגילה בכללותה ומפורים, הוראה המובנת בפשטות*: בתקופת גזירת המן היו ליהודים נציגים חשובים בבית המלוכה: מרדכי היה "יושב בשער המלך"?, ויחד עם זאת הוא הציל את חיי המלך<, וכן אסתר היתה מלכה, ובמיוחד ש"ותשא חן וחסד לפניו"?.
ולכאורה, כאשר נודעה להם הגזירה, הם היו צריכים לנצל בראש
הערות
- 7. ב"ב יד, ב. טושו"ע יו"ד סו"ס רפג.
- 8. מגילה שם.
- 9. ראה חולין קלט, ב (הובא לקמן בפנים). וראה גם מגילה יג, א: על שם שהיתה מסתרת כו'. וגם לפי דיעה השני' (שבמגילה שם) "על שום אסתהר" שהו"ע של (גילוי ו)מעלה, מ"מ יש בזה גם ענין ההסתר, שהרי אוה"ע קורין אותה כן - בדוגמת ההסתר ד"פורים" שהוא בלשון פרסי.
- 4. ולהעיר, שלפי ב' הדיעות - ש"היתה מסתרת כו' אין אסתר מגדת את עמה" ו"שהיו אוה"ע כו" - הוא הסתר בענין היהדות (תוכן ההוראה דלקמן ס"ט).
- 0. חולין שם.
- 1. וילך לא, יח.
- 2. וידוע (תולדות י"י ר"פ בראשית. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 41 ואילך (ס"ד). ח"ט ע' 3) פירוש הבעש"ט בזה, שההסתר גופא הוא בהסתר, היינו שאין יודעים כלל שהוא הסתר.
- 3. בכל מס' מגילה (ועד שמטעם זה, גם המסכתא נק' מגילה). ונוסף לזה: גם ביחס לשאר המגילות (שה"ש כו') נקראת "מגילה" סתם (רמב"ם הל' ס"ת פ"ז הט"ו).
- 4. תו"א קיט, רע"א (מפע"ח שער הפורים פ"ה).
- 5. מגילה ז, ב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 0 ואילך.
- 6. בהבא לקמן (בסעיף זה ושלאחריו) ראה בארוכה גם לקו"ש ח"א ע' 213 ואילך.
- 7. אסתר ב, יט. ועוד. וראה מגילה (יג, סע"א) שאחשורוש שקל עצה ממרדכי.
- 8. אסתר שם, כא ואילך. ובפרט, אשר בפועל היתה התחלת ביטול הגזירה ע" שאחשורוש זכר את זה (שם ו, ב ואילך).
- 9. אסתר ב, יז.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 191
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.