24

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מן הדברות, מן האמירות ומן הציוויים שבתורה"י. הדבר מובן גם מכך שנאמר "ויקרא" באופן סתמי, ולא "זיקרא הו" וכדומה - כי ה"קריאה של חיבה" באה מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו, כפי שהוא נעלה אף משם הוי''י, "דלא אתרמיז בשום אות...."*7י.

ואילו בסוף הפרשה מדובר על "נפש כי תחטא". אין מדובר כאן על חטא בשוגג, כבכמה ענינים קודמים בפרשה, אלא על חטא במזיד. ועל איזה חטא מדובר כאן? - "ומעלה מעל בה'", בגידה ח"ו ור"ל בקדועיברוך-הוא'*. ויותר מכך - "ונשבע על שקר". ואף המילים האחרונות שבפרשה הן "לאשמה בה".

ואין מובן: הרי שם הפרשה אינו נקבע רק מפני שזוהי התחלתה"י, אלא

הוא מבטא את תוכן הפרשה כולה - עד המילים האחרונות .*' ואדרבה: מפני הכלל של "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן"?י, יש לסוף הפרשה קשר מיוחד עם תחילתה - "ויקרא לשון חיבה", = וכיצד = ייתכן = שהמילים האחרונות שבפרשת ויקרא - לשון חיבה - החותמות את הפרשה, הן "לאשמה בה"?

4 החיבה האמיתית - הפיכת הזדונות לזכויות

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את המשך דברי רש"י:

לאחר שרש"י מפרש ש"ויקרא" היא לשון חיבה, ושהקריאה קדמה לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציוויים, הוא ממשיך ואומר: "אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה...". בכך אין מובן: כיצד תיתכן בכלל מחשבה כזאת, שהקדושברוך-הוא יראה חיבה כה גדולה לנביאי אומות העולם, חיבה הנעלית אף מן

הערות

  1. 1. אף שהטעם לס"ד זו הוא לפי שקריאה הוא לשון חיבה (שבד"ה שלפני) - נתבאר בארוכה בההתועדות).
  2. 36. וכבמשנה אבות (פ"ג, יד) חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה.
  3. 7. ראה זח"א קב, ב. לקו"ת ר"פ ויקרא. וראה סד"ה ויקרא העת"ר (בהמשך תער"ב ח"ב).
  4. 37. לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג רנז, ב. וראה לקמן הערה 45.
  5. 8. פרשתנו ה, כא ואילך.
  6. 9. ה, כא ופרש"י שם.
  7. 0. אחת ההוכחות לזה בפשטות: סדרה המתחלת "אלה תולדות נח" נקראת "נח", וסדרה המתחלת "ואלה תולדות יצחק" נקראת "תולדות". ולכאורה - באם נאמר ששמות הסדרות הן רק על שם התחלתן - הרי "אלה תולדות נח" מכיון שהיא הראשונה המתחילה "אלה תולדות" הוצרכה להקרא בשם "תולדות" (מכיון שתיבת "תולדות" היא לפני
  8. 8. ויקרא ג שיחות 56
  9. 9. תיבת "נח") והסדרה "ואלה תולדות יצחק" שלאחרי' המתחילה ג"כ בתיבת "תולדות" - בשם "יצחק" (בכדי להבדילה מפ' אלה תולדות נח)? ומזה מוכרח ששמות הסדרות הן ע"ש תוכנן, ולכן נקראת פרשה הראשונה בשם "נח" ופ' השנ" = "תולדות" - כי שמות אלו מורות על תוכנן, כמבואר במקום אחר (ראה לקו"ש ח"ה ע' 354 ואילך).
  10. 1. שהרי כולם הם חלקים ונקראים פ' ויקרא וכיו"ב. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. לקו"ש ח"ה ע' 337 ואילך.
  11. 2. ספר יצירה פ"א מ"ז.

מצוטט ב־6 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 24
  2. תורת מנחם ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** לקו"ש ח"ז ע' 24
  3. תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
  5. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
  6. ענינה של תורת החסידות 20 לקו"ש ח"ז ע' 24

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.