331
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
60 כדברי הרשב"א לב"ק קיב, א -- באם נפרשם כפשוטם (כמובא במכתב המצורף בזה) שמיתת השור -- מצד עצמו נחשבת כמיתת בעלים (ולא מפני שהוא חיי הבעל, כנ"ל במכילתא). אלא שלפ"ז -- זהו גזה"כ שאין כמוהו ולא דומה לה. אין כל הסברה לזה שרק דין כ"ג יש בשור הנסקל ולא שאר עשרה דברים שבד"נ (סנה' לו, ב) בפרט צע"ג עפ"ז בלשון רשיי שם ד"ה לא: דהיקש אתא לעיקר הדין ותחילתו כו' מה לנו לחוס על שור כו', דשקו"ט כזו שייכת לענין שבסברא ולא בגזה"כ (ובפרט גזה"כ כהנ"ל -- שהוא היפך הסברא). ולכן פירשתי דמיתת השור הוי דנ"פ מפני שאז ,גם בעליו יומת" ולא מצד עצמו (וככתבי מאז) וגם בהרשב"א יל"פ כן.
(ממכתב חורף תשכ"ו)
ב"ה י"ח שבט תשייד
חברה גמילות חסדים שומרי שבת ובראשם הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נב עוסק בצ"צ כו' מוה*ר יוחנן שי"
.. . נעם לי לקבל מכתבם בו מודיעים מאסיפתם השנתית ביום א' הבע"ל פרשה אם כסף תלוה (ודרשו רז"ל במכילתא -- חובה). כן נהניתי לקרות במכתבם על אודות מספר ההלואות שנעשו על ידם במשך שנה זה ובודאי ככל דבר שבקדושה, וכנ"ל שהיא חובה, הרי יעלו בקדש להוסיף בזה בשנה הבע"ל. והרי ידועה המעלה בזה שהלואה הוא בין לעניים ובין לעשירים, ויה"ר מהשי"ת שיחדל אביון מקרב הארץ ויהי' רק האופן דהלואה לעשירים.
ובתור השתתפותי בהקרן גמ"ח שלהם מצורף בזה המחאה, הלואה להקרן גמ'ח שלהם, ובברכה אשר יקויים בכל המשתתפים בזה מרז"ל (תנחומא במקומו) מלוה ה' חונן דל כביכול כאילו מלוה להקב"ה, (ובמילא) וגמולו ישלם לו, באופנו של הקב"ה שהוא כמה פעמים ככה ובאופן טוב ושמח דוקא ...
ב"ה, ב"א שבט תשטיו
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ב'תיז לקו"ש ח"ו ע' 331
- אגרות קודש ג'רפו לקו"ש ח"ו ע' 331
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.