235
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
8 לקוטי
פקודי :
א. "בו יצאו ישראל מאפילה לאורה'"
סיומו וחותמו של ספר שמות הוא "בכל מסעיהם". וכיון שתוכנו של הספר הוא, כנאמר במדרש', "שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה", מובן שענין זה מתבטא בעיקר במלים "בכל מסעיהם", כי "הכל הולך אחר החיתום":. יש להבין: מהו הקשר בין "בכל מסעיהם" לבין היציאה מאפילה לאורה?
כן יש להבין את הנאמר במדרש שהוזכר לעיל: בתחילת הספר אין מסופר על יציאת בני ישראל מהגלות, אלא להיפך: "הבאים מצרימה", על ירידת בני ישראל לגלות:. כיצד אפוא מגדיר המדרש את הספר כולו* כספר שתוכנו הוא "שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה"?
ב. "מסע'הם'" - חניות עם כל המעלות
כדי להבין זאת יש להקדים ולהסביר את המשמעות הפשוטה של "בכל מסעיהם", כאשר כוונת המלה "מסעיהם" כאן אינה נסיעותיהם, אלא המקומות שבהם חנו, חניותיהם', והסבר הביטוי "מסעיהם" הוא כפירוש רש"י: "לפי שממקום החניה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות".
בכך אין מובן: על החניות שבמדבר אומרת הגמרא* "כיון דכתיב "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו", כמאן דקביע להו דמי" (=הן נחשבות כמקום של קבע). ואם כך, מדוע מכנה התורה את מקומות החניה בשם "מסעות", על שם ש"ממקום החניה חזרו ונסעו", כאשר חנייתם היתה באופן של "קבע"?
הכרחי לומר, שהתורה מכנה את החניות בשם "מסעות", לא מפני שהיה חסרון כלשהו בחניות אלו, עקב היותן זמניות וכדומה, אלא להיפך, משום שכל חניה היוותה הכנה ל"מסע" שלאחריה, ולכן כללו החניות בתוכן גם את המעלה של ה"מסעות", בנוסף
הערות
- 1. ב"ר פ"ג, ה. וראה גם רמב"ן סוף פרשתנו: ספר הגאולה.
- 2. ברכות יב, א.
- 3. ובפרט, שהירידה ("הבאים מצרימה") שבפ' שמות - היא ירידה גדולה יותר מהירידה ("הבאים מצרימה") שנזכרה לפנ"ז בפ' ויגש (ראה לקו"ש ח"ו ע' 28 וש'").
- 4. וגם: מהי השייכות של כל הסדרות שלאחרי הסיפור דיצי"מ ל"שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה".
- 65. שאז דוקא הי' "ענן ה' על המשכן". משא"כ כשהיו נוסעים - הי' "בהעלות הענן מעל המשכן" (לעיל פסוק לו).
- 6. עירובין נה, ב.
- 7. בהעלותך ט - ב, כג.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ו ע' 235
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ו ע' 235
- תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל לקו"ש ח"ו ע' 235
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.