ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א213

213

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כך מובן גם מהמסופר בפרשת יתרו*'. בתחילה נאמר שם: "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלקים... לאכל לחם...", ומיד לאחר מכן מופיע הפסוק "ויהי ממחרת", שעליו אומר רש"י "מוצאי יום הכפורים היה". וכיון שהמשמעות הפשוטה של "ויהי ממחרת" היא גם למחרת של "ויקח יתרו"*', יוצא, ש"ויקח יתרו" התרחש ביום

ויקהל א שיחות -

כפור, כאשר משה רבינו ירד מהר סיני.

וכיון שבאותו יום הקריבו "עולה וזבחים", ובאו "לאכל לחם...", מובן, שדיני יום הכפורים לא חלו באותו יום כלל??.

ד. "והוא לשון הפעלל... ותרגומו ואכניש"

לאחר שרש"י מסביר, ש"ויקהל משה" היה למחרת יום הכפורים, הוא ממשיך ואומר באותו "דיבור המתחיל"::: "והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים עלדפי דיבורו. ותרגומו ואכניש".

אף כאן יש להבין:

א) מהו הקשר בין "והוא לשון הפעיל..." לבין "למחרת יום הכפורים", אשר מפני קשר זה כולל רש"י שני ענינים אלו ב"דיבור המתחיל" אחד3?

בדברי דוד להט"ז שם, ש"ויקח יתרו גו'" הי' בלילה שלאחרי היום דיוה"כ. ואף שהקריבו אז "עולה וזבחים" - הרי אפילו לאחרי מ"ת מצינו הקרבה (בבמה) בלילה (ראה זבחים קכ, א - עכ"פ לחד מד"א). ומקרא ילפינן דאסור בלילה (מגלה כ, ב). אבל ראה פרש"י (בשלח טז, ז, ח) דהתחלת הכנה לסעודה בערב (ומכש"כ - גם הקרבת כמה קרבנות לפני זה וג"כ בערב) ה"ז טרחא עד כדי כך שנחשב לעונש.

3 ועד"ז הקשה בדברי דוד להט"ז.

הערות

1. שהביא ב' שערות ביו"כ מחוייב להתענות מה"ת - הרי פשוט שזהו דוקא לאחרי שישנו כבר המציאות דיוה"כ. אבל אינו שייך (עפ"י דרך הפשט עכ"פ**) שכל הענין דיו"כ יתחדש באמצע היום.
8. יח, יבחיג.
9. ומ"ש רש"י "ומהו ממחרת - למחרת רדתו מן ההר", כוונתו היא (כנ"ל הערה 16) ש"ממחרת" הוא גם למחרת רדתו מן ההר, אבל אינו בא לשלול את פירוש הפשוט ש"ממחרת" הוא למחר דפסוק הקודמו. (וראה גם בדעת זקנים מבעה"ת ובדברי דוד להט"ז, שהבינו כן בדברי רש"י).
4. ומה שהוזקק רש"י לפרש ש"ממחרת" הוא גם למחרת רדתו מן ההר - כי מפשטות לשון הכתוב "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם" משמע* שתיבת "ממחרת" מתייחסת [לא רק ל"וירא חותן משה גו'" שבפסוק שלאחריו, כי אם] גם ל"ישב משה לשפוט את העם" שנאמר בסמיכות ל"ויהי ממחרת". ומכיון שישיבת משה לשפוט את העם אינה תלו" בהסעודה כ"א בירידתו מן ההר, לכן מפרש ש"ממחרת" פירושו - גם למחרת רדתו מן ההר.
5. **) על פי דרך ההלכה (בנוגע לשבת) - ראה לקו"ש ח"ח ע' 50 ואילך ובהנסמן שם. וראה גם שם הערה 22.
6. *) אבל אי"ז מוכרח - שלכן כותב רש"י הפירוש "ומהו ממחרת למחרת רדתו מן ההר" רק לאחרי שמביא מה ש"ענוי' בספרי" שמוצאי יוה"כ הי - כי עפי"ז יומתק יותר פירוש "ויהי ממחרת".
0. ועפי"ז מיושב בפשטות מה שהקשה ברמב"ן (יח, יג) ובמפרשי רש"י שם.
1. כ"ה ברוב דפוסי רש"י, בדברי דוד להט"ז ועוד. ובדפוס ראשון (וכן הובא גם בהרא"ם) הוא ד"ה חדש: ויקהל הוא ל' הפעיל כו'.
2. וגם כותב "והוא" בוא"ו המוסיף.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.