183
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
ההסבר לכך הוא:
האיסור "לא תוכל לאכול בשעריך...." איננו על הפעולה הכללית של אכילת מעשר שני מחוץ לחומה, אלא על אכילת מעשר דגן, מעשר תירוש ומעשר יצהר. כפי שמוכח מכך שהתורה מפרטת "דגנך תירושך ויצהרך", ואינה מכלילה אותם יחדיו בניסוח "לא תוכל לאכלם"<, ומשום כך אלה הם שלושה לאוין נפרדים?.
לעומת זאת, האיסור "את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך" איננו על הלוואת כסף ואוכל, שהרי ב"את כספך לא תתן לו בנשך" אין הכוונה רק לכסף, וב"במרבית לא תתן אכלך" אין הכוונה רק לאוכל, אלא בשניהם הכוונה היא ל"כל דבר"*, והאיסור הוא על הלוואה בריבית בכללותה'". וכיון שבפעולה האסורה של הלוואה בריבית אין הבדל אם היא נעשית על ידי כסף, על ידי
תצוח ג
אוכל או על ידי כל דבר, נחשב הדבר ללאו אחד?י.
חת. מהות האיסור - הורדת המזבח מקדושתו
לפי כל האמור לעיל היה צריך, לכאורה, לנבוע לגבי איסור "לא תעלו עליו קטרת זרה, ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו", שהתורה אינה מציינת בו את האיסור באופן כללי "לא תעלו עליו קרבן זר", אלא מפרטת פרטים: קטרת, עולה, מנחה ונסך - שיחלקו זאת לארבעה' לאוין נפרדים, בדומה
הערות
- 8. מכות יח, רע"א. כריתות שם ואילך. רמב"ם בספהמ"צ שרש ט' ומל"ת קמג ובהלי מע"ש שם.
- 9. ברמב"ם שרש הנ"ל: "ואותן הלאוין שביארו שהוא חייב על כל אחד ואחד, הם שנמנו כל דבר מהם מצוה בפני עצמה". וכנראה שכוונתו היא, שממה שביארו שחייב על כאו"א אנו יודעים שהאיסור הוא על הדברים הפרטים, וכמ"ש ברמב"ם שם "ידענו שהם שמות הרבה".
- 0. ב"מ שם ואילך. רמב"ם הל' מלוה ולוה רפ"ד.
- 1. משא"כ ב"לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהריך", י"ל, שהלאו הוא רק בג' מינים אלו. וראה מנ"ח סוף מצוה תמד, שנסתפק בזה.
- 2. ועפי"ז תתורץ קושיית הלח"מ (בהל' מלוה ולוה שם) "איך למד רבינו מדברים אלו (שיש איסור נשך באוכל ורבית בכסף) דנשך ותרבית אחד" - כי באם איסור הנשך הי' רק בכסף ואיסור הרבית רק באוכל, הי' בהכרח לומר שהם ב' לאוין שונים (גם במנין המצות), כבפנים.
- 6. וי"ל, שזהו ג"כ מה שלאחרי שכתב הרמב"ם "שנאמר את כספך .. כל דבר אשר ישך", מוסיף: "ולמה נקרא שמו נשך מפני שהוא נושך כו'", ורק לאח"ז מסיים (הענין ד"נשך ומרבית אחד הוא") "ולמה חלקן הכתוב כו'" - כי אף שב' האיסורים דנשך ומרבית הם ב"כל דבר", אכתי י"ל שהם ב' לאוי שונים מצד ה"נשך" וה"מרבית"? ולכן מוסיף: שמה שנקרא נשך הוא "מפני שהוא נושך שמצער את חבירו ואוכל את בשרו", שמזה מובן שא"א לנשך בלא תרבית ולתרבית בלא נשך.
- 3. עו עכ"פ בג' לאוין, דמכיון ש"עולה ומנחה" הוא מין מיוחד (שאין בו היתר כבקטורת - ראה לעיל הערה *15) ה"ז כאילו כפל "ולא עולה כו'".
- 8. ועפי"ז יל"פ מש"כ רש"י "ועולה ומנחה - ולא עולה ומנחה" - היינו שכאילו כתוב עוה"פ ולא*.
- 9. *) ברא"ם וש"ח כאן, שכוונת רש"י "שמלת לא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.