90

הערות

1. 7. לשון אדמוה"ז בשעהיוה"א שם.
2. 2. וי"ל שחידוש גדול ישנו בזה. ובהקדים: לכאורה קשה דבתרגום, פרש"י ועוד עה"פ (פרשתנו טו, ח) פירשו "כמו נד כחומה", ועפ"ז: א) יתור בלשון הוא לומר "כמו נד וכחומה", ב) וא"ו ד"וכחומה" - מאי מוסיף, ג) תיכף לאח"ז אומר "ולא קמו כחומה" ואינו מזכיר "נד".
3. 3. ויל"פ דכוונת אדה"ז להדגיש (בפי' הכתובים) שזהו ב' ענינים, בתחילה נצבו "כמו נד" (ציבור וכינוס - ראה פרש"י - רק בזה הי' השינוי, אבל היו "נוזלים", ע"ד מים בכלי) ואח"כ - גם כחומה (שאין זקוקה לכלי). ועפ"ז יומתק ההמשך בשהיחוה"א: ואילו כו' היו המים חוזרים ונגרים (ביטול ד"נד נוזלים". ופשיטא שהי' בטל השינוי שלאח"ז) ולא קמו כחומה (שינוי גדול יותר ולכן זה הוא) בלי ספק. - ונוגע פי' הכתוב הזה לתוכן המבואר בשעהיוה"א - דגם הסדר דקרי"ס הי' באופן "טבעי" מדרגא לדרגא, משא"כ בריאת יש מאין.
4. 8. אבל לא שהרוח עצמה פעלה זאת (כ"כ הרמב"ן פרשתנו יד, כד). ומה שהוצרך להיות הרוח - הוא (א) בכדי להטעות את המצריים (רמב"ן שם). (ב) לפי שע"י הרוח קדים דוקא נמשך הגילוי דבחי' "קדמונו של עולם", שממנו דוקא הי' אפשר להיות קרי"ס (ראה סד"ה ויולך ה' תרס"ו, ובכ"מ). - אבל הביאור בשהיחוה"א משמעו (כשאר מפרשי התורה - רשב"ם ועוד) דהרוח קדים עזה (ובזה מתורצת קושיית הרמב"ן) פעלה הבקיעה וכו".
5. 5. ומה שמוכיח מ"ואילו הפסיק כו' היו המים חוזרים כו'" שכן הוא גם בבריאת שמו"א "שבהסתלקו' כח הבורא מן הנברא ח"ו ישוב הנברא לאין ואפס ממש" - כי גם להפ" שהבקיעה היתה ע"י הרוח, הרוח פעל שינוי בטבע המים, שיהיו "כחומת אבנים". ועפ"ז מובן (בפשטות) מה שמוסיף אדה"ז "וכחומה" "ולא קמו כחומה" - כי מזה ש"היו המים חוזרים ונגרים" לבד, היינו השינוי ד"כמו נד נוזלים" (ראה הערה הקודמת), אי"ז הוכחה לבריאת שמו"א שהגם שנעשו למציאות ובכל זה בהסתלקות כח הבורא
6. 6. יהיו הנבראים אין ואפס ממש. [ולהעיר משקו"ט הידועה בפירוש "שהטבע הזה במים" (שניצב או שניגר?). וראה המכתב עד"ז - נדפס בליקוטי ביאורים לתניא (להר"י שי' קארף). שעהיוה"א עם לקט פירושים כו' שם ע' עט. וראה לקו"ש ח"ז ע' 9 הערה 10].