90

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

וכחומה"? על ידי הכוח האלקי ש"התלבש"": ב"רוח קדים" שהעמידה

בשלח א

אותם ברציפות כל הזמן, מובן, שהים לא השתנה במהותו ליבשה. ואם כך, שבה ומתעוררת השאלה: מהו החידוש ב"וישב הים... לאיתנו"?

לפיכך נאמר במדרש, שהכוונה ב"וישב הים... לאיתנו" איננה שהים חזר לתוקפו שלפני קריעת ים סוף (כי בכך אין חידוש), אלא לתוקף שקבע בו הקדוש-ברוך-הוא בשעת בריאתו, כאשר התנה עמו שייבקע לישראל, שתוקף זה גדול הרבה יותר, באיןערוך, מתוקפו של הים כשלעצמו, כדלהלן בסעיף ה'.

אמנם, התנאי קויים בשעת קריעת ים סוף, אך למרות זאת נאמר בתורה "וישב. הים... לאיתנו", כי התוקף שקיבל הים בשעת קיום התנאי לא ניכר בגלוי בזמן בקיעתו, אלא בשובו להיות ים, כדלהלן בסעיף ו': דוקא על ידי "וישב הים" - הפיכתו תחילה ליבשה ולאחר מכן שובו להיות ים - הוא הגיע "לאיתנו - לתנאו", לתוקף שמצד "תנאו".

ד. הבריאה עצמה "מסבימה'' לתבליתה עבור ישראל

כדי להבין זאת, יש להקדים

הערות

  1. 7. לשון אדמוה"ז בשעהיוה"א שם.
  2. 2. וי"ל שחידוש גדול ישנו בזה. ובהקדים: לכאורה קשה דבתרגום, פרש"י ועוד עה"פ (פרשתנו טו, ח) פירשו "כמו נד כחומה", ועפ"ז: א) יתור בלשון הוא לומר "כמו נד וכחומה", ב) וא"ו ד"וכחומה" - מאי מוסיף, ג) תיכף לאח"ז אומר "ולא קמו כחומה" ואינו מזכיר "נד".
  3. 3. ויל"פ דכוונת אדה"ז להדגיש (בפי' הכתובים) שזהו ב' ענינים, בתחילה נצבו "כמו נד" (ציבור וכינוס - ראה פרש"י - רק בזה הי' השינוי, אבל היו "נוזלים", ע"ד מים בכלי) ואח"כ - גם כחומה (שאין זקוקה לכלי). ועפ"ז יומתק ההמשך בשהיחוה"א: ואילו כו' היו המים חוזרים ונגרים (ביטול ד"נד נוזלים". ופשיטא שהי' בטל השינוי שלאח"ז) ולא קמו כחומה (שינוי גדול יותר ולכן זה הוא) בלי ספק. - ונוגע פי' הכתוב הזה לתוכן המבואר בשעהיוה"א - דגם הסדר דקרי"ס הי' באופן "טבעי" מדרגא לדרגא, משא"כ בריאת יש מאין.
  4. 8. אבל לא שהרוח עצמה פעלה זאת (כ"כ הרמב"ן פרשתנו יד, כד). ומה שהוצרך להיות הרוח - הוא (א) בכדי להטעות את המצריים (רמב"ן שם). (ב) לפי שע"י הרוח קדים דוקא נמשך הגילוי דבחי' "קדמונו של עולם", שממנו דוקא הי' אפשר להיות קרי"ס (ראה סד"ה ויולך ה' תרס"ו, ובכ"מ). - אבל הביאור בשהיחוה"א משמעו (כשאר מפרשי התורה - רשב"ם ועוד) דהרוח קדים עזה (ובזה מתורצת קושיית הרמב"ן) פעלה הבקיעה וכו".
  5. 5. ומה שמוכיח מ"ואילו הפסיק כו' היו המים חוזרים כו'" שכן הוא גם בבריאת שמו"א "שבהסתלקו' כח הבורא מן הנברא ח"ו ישוב הנברא לאין ואפס ממש" - כי גם להפ" שהבקיעה היתה ע"י הרוח, הרוח פעל שינוי בטבע המים, שיהיו "כחומת אבנים". ועפ"ז מובן (בפשטות) מה שמוסיף אדה"ז "וכחומה" "ולא קמו כחומה" - כי מזה ש"היו המים חוזרים ונגרים" לבד, היינו השינוי ד"כמו נד נוזלים" (ראה הערה הקודמת), אי"ז הוכחה לבריאת שמו"א שהגם שנעשו למציאות ובכל זה בהסתלקות כח הבורא
  6. 6. יהיו הנבראים אין ואפס ממש. [ולהעיר משקו"ט הידועה בפירוש "שהטבע הזה במים" (שניצב או שניגר?). וראה המכתב עד"ז - נדפס בליקוטי ביאורים לתניא (להר"י שי' קארף). שעהיוה"א עם לקט פירושים כו' שם ע' עט. וראה לקו"ש ח"ז ע' 9 הערה 10].

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 174 לקו"ש ח"ו ע' 90
  2. מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ב תמוז ה'תשל"ח לקו"ש ח"ו ע' 90

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.