70

שמאי אומרים משיהרהר"' (לפי גירסא אחרת*': "משיחרחר"). בית הלל אומרים משירסק".

- כי בית הלל סוברים שהמציאות נקבעת על-פי המצב הקיים "בפועל", ולכן דעתם היא "משירסק", כי רק אז נהפכת חלת הדבש למשקה ממש. אך בית שמאי סוברים שדי בכך שהמציאות. קיימת "בכח", ולכן הם קובעים "משיהרהר", או, לפחות, "משיחרחר", כי בשלב זה זהו כבר משקה "בכח".

ב) "באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו"'. מדוע חל ראש השנה לאילן, לפי שתי הדעות, רק בחודש שבט?

על כך מוסבר בתלמוד הירושלמי?, שזאת מפני ש"עד כאן הן חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה". כלומר, השפעת המים על האילנות היא רק ארבעה

חדשים מאוחר יותר, והאילנות שחונטים לפני חודש שבט, לפני שחלפו ארבעה חדשים מתחילת הגשמים באותה שנה, יונקים את

חיותם "ממי השנה שעברה".

לפי זה יש לומר'?, שהמחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל לגבי המועד של ראש השנה לאילן - "באחד בשבט" או "בחמשה עשר בו" - אינה מחלוקת לגבי המציאות, אלא היא נובעת מכך שביניקת האילנות "ממי השנה הבאה" יש שני מועדים, כדלהלן בסעיף ד

יניקתם בכח מ"מי השנה הבאה" היא "באחד בשבט", אך יניקתם בפועל ממים אלו היא בחמשה עשר בשבט. ולפיכך סוברים בית שמאי, שלדעתם "אזלינן בתר בכח", שראש השנה לאילן חל באחד בשבט, ואילו בית הלל, שלדעתם "אזלינן בתר בפועל", סוברים שהוא חל "בחמשה עשר בו".

ד. "נידונים על המים" בכת או בפועל

ההסבר לכך הוא:

המועד שבו "נידונים על המים" בפועל ובגלוי הוא "בחג"< (סוכות) - ט"ו בתשרי. אך בכח ובהעלם מתקיים הדין באחד בתשרי, כי בראש השנה, באחד בתשרי, נערך דין ומשפט על כל הענינים שבעולם? - כולל "על המים"?.