365
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
0 לקוטי
פרק שלישי
א. שלילת ,איש את רעהו חיים בלעו" מידת חסידותז
,,רבי' חנינא? סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה3 איש את רעהו חיים בלעו".
וצריך להבין:
א) חז"ל אומרים" ,,מאן דבעי למהוי חסידא לקיים כו' מילי דאבות" [=הרוצה להיות חסיד יקיים את הנאמר בפרקי אבות], כלומר: מסכת אבות מורכבת מ,,מילי דחסידותא" [=דברי חסידות], הנהגות שאינן מחוייבות מצד הדין, ויש לעשותן מצד ,חסידות" - לפנים משורת הדין.
[ועל דרך ההוראה במשנה הראשונה בפרק זה: ,,הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה" - שורת הדין מחייבת רק שיהודי לא יעשה עבירה בפועל, ועל כך מוסיפה המשנה הנהגה חסידותית: שהאדם יעמוד במצב של יראת החטא, (וזו גם עצה והוראה) שלא
ינוא (ואף לא יתקרב) לחטא - באמצעות התבוננות בשלושה דברים, ועלזידי כך ,ואין אתה בא לידי עבירה"],
אך ההוראה ,הוי מתפלל בשלומה של מלכות" לכאורה אין לה שום קשר להנהגה של מידת חסידות, או לזהירות לפנים משורת הדין
אדרבה, שלילת מצב של ,חיים בלעו" - מוכרחת על פי ציווים הכי חמורים בתורה.
ב) מהו דיוק הלשון ,איש את רעהו חיים בלעו"? הלשון הרגילה והפשוטה במקרה זה היא ,,הריגה", כלשון הכתוב* ,אין יראת אלקים גו' והרגוני", או ,גזילה" (אם הכוונה כאן (גם) לגזלנות ונזקי"ממון), וכיוצא בהן - ומדוע משתמשים כאן בלשון וענין מחודשים ,חיים בלעו%?
ג) כל הענינים בעולם תלויים בעם
הערות
- 1. משנה ב.
- 2. כ"ה הגירסא בדפוסי משניות שלפנינו (ובע"ז ד, א). וכ"ה גירסת אדה"ז בסדורו. אבל בשינויי נוסחאות למשניות ,"חנני'". וכ"ה במס' ע"ז כת"י (ב.י. תשי"ז), ר"ח ע"ז שם. ובכ"מ. ולהעיר מר"ה יד, ב: א"ר חנינא ואיתימא ר' חנניא. ואכ"מ.
- 3. בע"ז שם ,,שאלמלא מוראה של מלכות" (ועד"ז בטור חו"מ סי א ,מורא מלכות"). וליתא בע"י, כת"י הנ"ל ור"ח שם. ראה דק"ס שם. וראה נחלת אבות לאבות כאן.
- 4. ב"ק ל, א. וראה לעיל ע' 370 הערה 7.
- 4. שצריך לשמור לחייו וחיי רעך (שלא יבלעו חיים). וגם הפרט ד,הוי מתפלל כו'", הרי מ"ע על היחיד להתפלל על חייו (ראה רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ב. חינוך מצוה תלג. שרש מצות התפלה בתחלתה).
- 6. וירא כ, יא.
- 6. בתו"ח לע"ז שם: לפי שהכתוב המשיל את בני האדם לדגי הים והדגים בולעין זה את זה חיים לכך נקט הכי. אבל במאמר ר' חנינא עצמו לא נזכר כלל הכתוב ,,ותעשה אדם כדגי הים" שבע"ז שם, ומובן שנקט הכי כי יש מצב ותוכן כזה גם בבני אדם. וראה מגן אבות (להרשב"ץ) - הובא במד"ש כאן: ולשון הכתוב הוא כו'. ובמצו"ד לתהלים קכד, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.