22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ייתכן שיאיר בה אור אלקי, ובודאי שאינה כלי לאלקות. ולהיפך: מקום המלא בקליפות וסטרא אחרא, המעורר תחושה של ,אני ואפסי עוד", ההיפך המוחלט מאלקות - נגד ה' ממש, ושם רצה הקב"ה שתהיה ,דירה לו יתברך".
כאשר יהודי עושה דירה לה' יתברך בענינים ה,תחתונים", = המלאים בקליפות וסטרא אחרא ומנוגדים לאלקות, לא על ידי גילוי הטוב והקדושה המסתתרים בהם מלכתחילה, כי, כל מהותם היא ,נגד ה' ממש", אלא על ידי שבירת וביטול הסטרא אחרא לגמרי, כך שה,דירה" לקדוש-ברוךהוא מעוררת התחדשות'? מצד עבודתם
3 ובזה יובן מה שאמרו (שבת קיט, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז ר"ס רסח) ,כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", ובחדא"ג מהרש"א שם: ,כי האומר ויכולו הרי הוא מעיד על מע"ב (ראה שו"ע שם סי"ב) והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו" - דלכאורה תמוה: האדם ע"י עדותו פועל רק שיוודע עשייתו, אבל אינו מחדש מאומה במע"ב, ואיך הוא שותף להקב"ה שבורא את מע"ב?
- כי שהנברא יכיר גדולתו (הגדולה זו בע"ב. ברכות נח, סע"א) הוא חידוש גמור, כנ"ל. (ועל פי זה, ההעדאה ד,ויכולו" הוא כענין עדי קיום (שלולא עדותן השטר בטל), שע"י עדותם מקיימים - עושים את המציאות). ומה שאמר ,מעלה עליו הכתוב" - י"ל לפי שהכח לחידוש זה בא בעצמותו ית' (כדלהלן בפנים ובהערה 79).
ועוד ענין בזה: קליפות וסט"א הם מציאות דהעדר (תורת שלום ע' 134 ואילך). ובמילא, ע"י העבודה דאתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא, נעשה חידוש בהבריאה, שנעשה מ,העדר" - ,מציאות". ועפי"ז מובן הלשון ,שותף כו' במע"ב",
שמות ב שיחות -
של ישראל - זוהי ה,דירה" אשר ,נתאווהי? הקדוש-ברוך-הוא"*'.
וענין זה, עשיית דירה לה' יתברך
שמפשטות הלשון מוכח שהאדם פועל במע"ב גופא (בהמציאות דשמו"א).
4) וכמ"ש (איוב יד, טו. וראה שמו"ר ספל"ו. ויק"ר רפל"א) למעשה ידיך תכסוף.
ואף שגם במשכן ומקדש אמרו (כתובות ה, סע"א) ,גדולים מעשה צדיקים", ומבואר בד"ה גדולים מעשה צדיקים תרפ"ה פ"ז, שהעילוי ד,מעשה צדיקים" הוא מצד ענין ההתחדשות שבביטול היש לאין וראה גם שמו"ר שם, ש,למעשה ידיך תכסוף" קאי על עבודת המשכן), בכ"ז, מכיון שהמשכת הקדושה במשכן ומקדש אינו בתחתונים ממש (המלאים קליפות וסט"א), הרי המשכה זו אינה התחדשות כ"כ (ובדוגמת המבואר בד"ה תקעו תרס"ז (בהמשך תרס"ו. וראה גם ד"ה אחרי תרס"ו) שהבירורים שבדרך מלמעלמ"ט, מכיון שהם מצד המשכת האור, אי"ז ענין ההתחדשות), ובמילא אי"ז אמיתית הענין ד,מעשה צדיקים" (עבודת האדם).
ולהעיר מפרש"י עה"פ (בשלח טו, יז) מקדש אד' כוננו ידיך: ,ואימתי יבנה בשתי ידים .. לעתיד לבוא כו'" - והרי מה ש,גדולים מעשה צדיקים" למדו (כתובות שם) ממ"ש כוננו ידיך.
5 ואף שעשיית דירה זו באה רק ע"י עבודת האדם, מ"מ אין בה שום עירוב של הרגש מציאותו (ראה לעיל הערה 70). ובדוגמת המבואר בד"ה אחרי הנ"ל בענין מעלת עבד פשוט על עבד נאמן, שעבודת עבד הפשוט דוקא היא התחדשות גמורה הבאה בכח עצמו, ועם זה [ואדרבה, הא בהא תליא] כל העבודה נקראת על שם האדון, כי עבד (הפשוט) אינו מהות בפני עצמו כלל. עיי"ש בארוכה.
וגם מזה שהדירה היא לעצמותו (כדלהלן הערה 7 מובן שביטול זה הוא נעלה יותר מהביטול שבעבודה שמצד הגילויים. כי הביטול שמצד בחי' הגילויים הוא רק ,דכולא. קמי" כלא חשיב", והביטול שמצד העצמות הוא הביטול ד,אין עוד" (ד"ה ולקחתם לכם תרס"א. אם בחוקותי תרס"ז).
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 44 לקו"ש ח"ו ע' 22
- לקוטי שיחות 430 לקו"ש ח"ו ע' 22
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצאי שבת בראשית – בחדרו – ה'תשל"ח לקו"ש ח"ו ע' 22
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.