44

4 לקוטי

לא ישוו בה"" -- ;אפי' חפצי שמים", כי המצוות (;,חפצי שמים') נתלבשו ממש בדברים גשמיים, אבל התורה גם לאחרי שנתלבשה בגשמיות כתיב יי ,הלא כה דברי כאש", ולכן היא למע' מחפצי שמים, כי היא בחי' ,שמים"** עצמן 'י.

4 משלי ח, יא,

5 ירמי' כג, כט. ברכות כב, א, וראה לקויש ח"ח ע' 352 ובהערה 6 שם.

6 ראה תו"א א, א ואילך ובכ"מ דתו"מ הם בחי' שמים וארץ.

7 וזהו שארז"ל (הוריות יג, א) דתעוסק בתורה קודם ויקר מכהי/ג שגכנס לפני ולפנים : ביהמ"ק וקה"ק הוא שלימות ה" קוושה שבעולם (להעיר מכלים פ"א מ"ו ואילך), אבל בכ"ז זוהי קדושה שב(ערך ה)עולם -- אלקות שנתלבש לפייע העולמות (ולהעיר מתניא פנ"ג); אבל התורה -- גם בירידתה למטה היא למע' מהתלבשות בעולם (ראה ד"ה ויאמר משה תש'"ד, וב" לקו>ש שם), ולכן ישראל הלומד תורה ומתייחד עם התורה הוא למע' גם משלימות הקדושה ש(נתלבשה) לפי"ע העולם.

משא"כ ב*נ הלומד תורה ה"ה רק ככה"ג (בכיף הדמיון) ולא למע' מזה (אף דיש לו בלימודו יוקר התורה כנ"ל כפנים סעיף ) כי אין להם שייכות למדרי' אלקות (ותורה) כפי שהיא למע' מן העולם. וראה לקו"ש היה ע' 12 הערה 49.

עקָבג

ובנ'י ע"י לימודן בתורה מתייחדים יי עם התורה ועי"ז נעשים בעהייב על טבע העולם לכובשו (ולכן ביכולתם לשנות טבע העולם, וכמארז"ל יי ע"פ לאזל גומר עלי).

ומכיון שבנ"י הם ה,מסייעים" בעבודה זו לכבוש את העולם -- אף שבעצם הכח (ה;מצוה") ע"ז בא מהקב"ה ע'י התורה -- נעשים הם שותפים עם הקב"ה במצוה ועבודה זז -- תכלית בריה"ע [וכמרז*ל" ,נעשה שותף להקב"ה במע"ב"] יי.

1 וי"ל שעד"ו הוא הביאור ע"פ נגלה בוה שדומם (קלף של תספילין, צמר של ציצית וכיו"ב) נעשה דבר שבקדושה (תשמישי קדושה, או תשמישי מצוה) -- דמכיון שדבר זה מטייע בקיום המצוה ה"ז ,מקבל" חלק ב(קדושת) המצוה.