3

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

וארא'!, מובן שהוא סובר שבפסוק "וימת יוסף וכל אחיו..." מדובר על מיתת השבטים, ולא על מיתת כל שבעים הנפש. קביעה זו היא הכרחית ובפשטות, שהרי יוכבד היא אחת מהן והיא חיתה שנים רבות לאחר מכן. ואם כך, אין לומר, שבמלים "חזר ומנאן במיתתן" הכוונה היא למנין של שבעים נפש.

ה. מנין בני ישראל בהקדמה ל"פרו ו*שרצו'"

מכל האמור. לעיל מובן, שרש"י מפרש כאן רק את הסיבה לכך שבני ישראל (בניו של יעקב) נמנים כאן שוב בשמותיהם, ואילו המנין של "שבעים נפש" של "כל נפש יוצאי ירך יעקב" אינו קשה לרש"י. ורש"י סובר שדבר זה כה מובן בפשטות, עד ש"בן חמש למקרא" יבין זאת בעצמו:

בהמשך מסופר בתורה כחידוש, ש"ובני ישראל פרו וישרצו. וירבו ויעצמו במאד מאד". ולכך מקדימה התורה ומציינת, שבהגיעם למצרים הם

שמות א

היו שבעים נפש בלבד, ולאחר מכן הם התרבו עד כדי "ותמלא הארץ אותם":'.

אמנם, בפרשת ויגשי' כבר נאמר "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים", אך כיון שבינתיים מוזכרים בתורה ענינים אחרים, היא מציינת זאת שוב, בקשר ל"פרו וישרצו..."'.

רש"י מפרש דבריו על המלים "ואלה שמות בני ישראל", כי דוקא הן מעוררות קושי: כיון שעצם הסיפור על ביאת בני ישראל למצרים כבר מופיע לפני כן, בפרשת ויגש (ואכן, שם כבר מוזכרים שמותיהם של כל באי מצרים, שהרי בסיפור "ויבא מצרימה יעקב וכל זרעו אתו":' רוצה התורה לספר מי היו הבאים למצרים), ובפרשתנו מוזכר ענין זה רק כהקדמה ל"פרו וישרצו...", כדלעיליי, לכן אין צורך לפרט כאן

הערות

  1. 1. טז. ופשוט שאין לומר שהשאר מהשבעים נפש מתו קודם להשבטים - ראה ב"ב קח, סע"א וברשב"ם שם - שהרי יוכבד קיימת.
  2. 2. ומ"ש כאן "וכל הדור ההוא", בהכרח לפרש שקאי על בני דורם של יוסף ואחיו (וראה פירוש הראב"ע עה"פ), ולא על בני השבטים שהם דור שני ליוסף ואחיו. ופירוש זה אין רש"י מחדש בפ' וארא (שהתלמיד לא למד עדיין), כי אם, שלפי שיטת רש"י, פשטות הכתוב בפ' שמות הוא ש"וכל הדור ההוא" קאי על בני דורם של יוסף ואחיו (ולא על השבעים נפש, כפירוש הרשב"ם והספורנו). וכדמוכח מלשון רש"י בוארא שם: שנאמר כו'.
  3. 2. וכפירוש הרשב"ם כאן א, א. דעת זקנים מבעה"ת א, ה.
  4. 3. מו, כז.
  5. 4. ראה עד"ז רש"י ר"פ ויצא. וישב לט, א. וארא ו, כטדל. ועוד.
  6. 6. ועפי"ז יומתק מ"ש הבאים לשון הוה (ראה שמו"ר פ"א, ד: ""כי היום באים והלא ימים רבים היו להם שבאו למצרים") - כי בפרשה זו חוזר על הסיפור שבפ' ויגש.
  7. 5. ויגש מו, ו.
  8. 6. ועפי"ז יומתק מה שבפרשתנו נאמר "את יעקב" - ודלא כבפ' ויגש שיעקב נמנה בשווה עם בניו "יעקב ובניו" (ראה תו"א ר"פ שמות) - כי בפרשת ויגש, מכיון שמדבר אודות "הבאים מצרימה", מונה יעקב בשווה לבניו. משא"כ בפרשתנו שכל הענין ד"ואלה שמות גו' הבאים מצרימה" בא בתור הקדמה ל"פרו וישרצו גו'", הלשון - "את יעקב", לפי שבו עיקר החידוש דפרו וישרצו גו', וכמש"נ: והי' זרעך גו' ופרצת גו' (ויצא כח, יד).

מצוטט ב־4 עמודים

  1. אגרות קודש תנא לקו"ש ח"ו ע' 3
  2. לקוטי שיחות 157 לקו"ש ח"ו ע' 3
  3. לקוטי שיחות 247 לקו"ש ח"ו ע' 3
  4. לקוטי שיחות 527 לקו"ש ח"ו ע' 3

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 297 מאותו ספר ב"ב קח, סע"א
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד ב"ב קח, סע"א