247

4 לקוטי בכח", או ,אזלינן בתר בפועל", היא מחלוקת בכלללות הגדר של תורה (ומצוותיה):

תורה ומצוות ניתנו הרי מהקדושברוך-הוא לבני ישראל (כפי שהם למטה) - ,נתן לנו את תורתו" - ולכן ישנם בתורה שני עניינים: גדרים בהם מתבטא צד הנותן, וגדרים שהם בערך, בתכונות של המקבל. וכפי שמוצאים בתורה עצמה שתי קצוות: ,אין דברי תורה מקבלין טומאה" (אפילו כאשר הם נלמדים עלדידי אדם בלתי טהור), משום שהם ,דברי (כאש)"*, דברי ה'; ולאידך גיסא - ,הרב שמחל על כבודו כבודו מחול, משום ש,תורה דיליה היא" [=התורה שלו היא]ן3.

ולכן לענייני התורה שבעולם, יתכן להתייחס בשני אופנים: א) כפי שהדבר מתחייב מצד גדרי הנותן (של התורה); ב כפי שהם מצד גדרי המקבלים (,לנו"), בני ישראל.

וזהו ההסברה במחלוקת של ביתשמאי ובית-הלל: בית-שמאי סבורים שעיקר המכוון בנתינת התורה היא לפעול שבמקבלי התורה (,לנו") יורגשו, יהיו גדרי נותן התורה ומצוה

זאת חנוכה

המצוות; ולכן, אף על פי ש,תורה לא בשמים היא", וניתנה למטה לבני ישראל, בכל ואת התורה נשארת כפי שהיא מצד הנותן, ולכן ,אזלינן בתר בכח".

אולם לפי שיטת בית הלל הרי עיקר הכוונה היא - שהתורה והמצוות יפעלו בבני ישראל כפי שהם כאן למטה ובגדרים שלהם. ולכן סבורים הם שדיני התורה נקבעו לפי גדרי המקבל - "אזלינן בתר בפועל".

4 הקשר של ,בפועל" לחנוכה - חג שתיקנו חכמים

בכך יובן מדוע דווקא בחנוכה מודגש ש"הלכה כבית הלל" - אף על פי שזהו כלל בכל התורה כולה, עד ש"בית-שמאי במקום בית-הלל אינה משנה"** - משום שחנוכה קשור באופן מיוחד עם גדר המקבל:

חג החנוכה (ומצוותיו) שונה משאר