266
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. = רש"י מיישב בפירושו שני קשיים ההסבר לכך הוא:
במלים "וכל בנותיו", שאותן מבאר רש"י, יש שני קשיים: (א) משמעות המלים עצמן, שהרי ליעקב היתה רק בת אחת (או שתים"), ואף לפי "ורבותינו דרשו" היו לו רק שתי בנות (או שלש5), וכיצד מתאים הביטוי "וכל בנותיו", שמבטא כמות גדולה יותר"? (ב) מדוע מוזכרות רק "כל בנותיו", ואין מסופר על כלותיו, אשר בודאי גם הן באו לנחמו%'?
רש"י מיישב בפירושו שני קשיים אלו: א) "אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט" - ובכך מבואר הביטוי "וכל בנותיו"; ב) "ונשאום" - ובכך
התאומות. אבל לדעת ר"נ דקאי (גם) על [כלותיו ה]כנעניות, קשה "אלא מהו וכל בנותיו", דהול"ל "בנותיו וכלותיו". וראה לקמן בזה.
6) ראה לעיל הערה 9.
7) בראב"ע שם ש"וכל בנותיו" הוא בתו ובת בנו (סרח בת אשר). אבל (א) לפי פרש"י בפ' פנחס (כו, מו) שסרח היתה קיימת בשנת הארבעים ליצי"מ (ולפי פרש"י ש"ב (כ, יט) מ"מדרש אגדה" - גם בימי דוד ויואב), מסתבר לאחר את לידתה ככל האפשרי ולומר שנולדה בסמיכות להכניסה למצרים. (ב) אפילו אם נאמר שנולדה כמה שנים לפני מכירת יוסף (באופן שהיתה שייכת כבר לנחם), ואז מוכרח שב"בנותיו" נכללת גם היא (ראה בהערה שלאח"ז), הרי עיקר פי' "בנותיו" הוא בנותיו ממש (ולהעיר מפ' ויגש מו, ז: בנותיו ובנות בניו), ולכן אינו מסתבר שהלשון "וכל בנותיו" (שני ריבויים) הוא מפני שסרח נכללת ב"בנותיו" ואשר זהו רק בדרך טפל.
8) ומה שלא מסופר בתורה שגם בני בניו באו לנחמו - י"ל לפי שנכללים ב"בניו", דהרי בני בנים הרי הם כבנים (רש"י וירא כ, יב) (נוסף על שאפ"ל שעדיין קטנים היו).
ויחי ג
מובן מדוע מוזכרות רק ">נותיו" (בנוסף ל"בניו") ולא חתניול' וכלותיו.
רש"י אינו מוסיף פירוש שני מפני הקושי בענין הראשון (על כך שאין מוצאים רמז לתאומות של השבטים כבתאומות של קין והבל) - שהרי קושי זה אינו כה גדול עד כדי ביאור המלה "בנותיו" שלא כפשוטה, כבפירוש השני - אלא מפני הקושי בענין השני, של "ונשאום":
הרי ידוע:, שהאבות קיימו את כל מצוות התורה, על אף שלא נצטוו על כך. וכיון שעל אברהם נאמר ' "למען
9 ועפי"ז מובן מ"ש. רש"י (בדברי ר"נ) "לחתנו בנו" - דלכאורה מיותר - בכדי לתרץ מדוע לא נאמר שגם חתניו באו לנחמו.
אלא שמ"מ מעתיק רש"י רק התיבות "וכל בנותיו" ולא גם "כל בניו".- כי כל הקושיא (מדוע לא נזכרו בכתוב גם חתניו) הוא דוקא לאחרי שרש"י מחדש "אחיות תאומות נולדו כו'". ומכיון שגם רנ אינו חולק ע"ז (וחולק רק על "ונשאום"*, לכן הוצרך להוסיף "לחתנו בנו" (דמרווח יותר לומר שעכ"פ המבוגרות נישאו).
0) ראה רש"י תולדות כו, ה (בנוגע לאברהם (וראה גם וירא יט, ג בנוגע ללוט - וראה שם סוף פסוק א)). שם, יב; כז, ג, ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב).
1) וירא יח, יט.
הערות
- 1. *) ועפ"י מ"ש לקמן הערה 58, שר"נ חולק גם על "אחיות תאומות נולדו" - י"ל שמה שהוזקק להוסיף "לחתנו בנו" הוא בכדי לתרץ למה לא נזכר בכתוב בעלה של דינה (שלשיטת ר"נ - אינה "הכנענית" אם שאול, וכדלעיל הערה 5 בסופה. וראה ג"כ לקמן הערה 4), וכן בעלה של התאומה דשמעון (ובנימין).
- 2. אלא שמ"מ מעתיק רש"י רק "כל בנותיו" ולא "כל בניו" - כי איָן הכרח שאז נישאו כבר [ובפרט שלדעת ר"נ היו רק ב' מבוגרות (דינה והתאומה דשמעון, משא"כ התאומות דבנימץ היו אז רק בנות ט' שנים לערך)] עד כדי להקשות קושיא בכתוב - (משא"כ כשמתיישב דרך אגב דכלותי).
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 58 לקו"ש ח"ה ע' 266
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 266
- תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ה ע' 266
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.