261
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
ויחי ג
א. "וישאו אותו בנ"
על המלים "ישאו אותו. בניו"י מפרש רש"י: "ולא בני בניו ... שהם מבנות כנען..." (כלומר, שבני יעקב נשאו נשים כנעניות). אך בפרשת וישב?, בפירושו על המלים "וכל בנותיו" מסביר רש" שיש בכך מחלוקת:: "רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט, ונשאום. רבי נחמיה אומר כנעניות היו, אלא מהו וכל בנותיו - כלותיו, שאין אדם נמנע* מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו". יוצא מכך, שבהסבר לפסוקנו נוקט רש"י בשיטת רבי נחמיה,
ש"כנעניות היו"*.
ואין מובן: הדיוק "בניו - ולא בני בניו" הוא בלשון הפסוק, והוא צריך להתאים לכל השיטות שבתורה שבעלפה, כולל שיטת רבי יהודה, שהשבטים נישאו ל"אחיות תאומות" שלהם, ולא לכנעניות, ובמיוחד כאשר פירוש זה של רבי יהודה הוא הפירוש הראשון והעיקרי בין שני פירושי רש"י בפרשת וישב. ואם כך, מדוע אין רש"י מבאר מה הטעם של "ולא בני בניו" לפי דעת רבי יהודה?
מוכרחים לומר, שמזה עצמו אנו לומדים, שהמלים "וישאו אותו בניו" טעונות ביאור רק לפי דעת רבי נחמיה, ואילו לפי דעת רבי יהודה אין צורך
הערות
- 1. שיחות 21
- 1. פרשתנו ב, יג.
- 2. לז, לה.
- 3. תנחומא באבער וישב יו"ד. יל"ש עה"פ. וראה גם ב"ר פפ"ד, כא ובמפרשים שם.
- 4. מלשון רש"י "שאין אדם נמנע מלקרוא" (כבב"ר וביל"ש שם) - ולא "כי דרך אדם לקרוא" (כבדעת זקנים מבעה"ת, ועד"ז הוא במדרש שכל טוב ובמדרש אגדה) - משמע שיש איזה חשש בקריאה זו, אלא שמ"מ אין אדם נמנע כו'. והביאור בזה פשוט: כשקורא אדם לחתנו בנו ולכלתו בתו, הרי מקום לטעות שכוונתו היא "בנו" ו"בתו" ממש, ובמילא יאמרו שאח נשא את אחותו. ולכן כותב רש"י, ש(אעפ"כ) אין אדם נמנע כו'.
- 6. ועפי"ז מובן בפשטות מה שרש"י אינו מביא הוכחה ממה שנעמי קראה את כלותי' "בנותי" (כברמב"ן כאן, וכבמ"כ לב"ר שם) - כי שם הי' זה לאחרי מיתת בעליהן, והחשש הוא רק בנוגע לאלו שזוכרים שהיו נשואות לבני', ועיקר החידוש - במה שאין אדם נמנע מלקרוא (לחתנו בנו ו)לכלתו בתו, הוא בחיי (בתו ו)בנו.
- 65. ברמב"ן פ' וישב (לח, ב) מבאר פרש"י ולא בני בניו - שהטעם: "לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען ולכן יוציא את כולם",
- 8. ולפי"ז (אפ"ל ש)פרש"י שבפרשתנו הוא (גם) לדעת ר"י. אבל [נוסף על מה שצריך ביאור: למה יוציא את כולם מצד שאול ושלה], (א) מפשטות לשון רש"י "ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען" משמע שקאי על כל בני השבטים (לבד ממנשה ואפרים - וכההמשך בפרש"י). (ב) לפי פירש"י (אליבא דר"י - שלשיטתו פי' הרמב"ן דברי רש"י דפרשתנו) בפ' וישב (שם) ופ' ויגש (מו, יו"ד) שאול ושלה לא היו מבנות כנען (משא"כ אליבא דר"נ - לשיטת רש"י - שלכן גם שאול ושלה לא נשאו את ארונו (ראה לעיל ע' 228 הערה 48).
- 6. רא"ם כאן. גו"א וישב שם.
- 10. ברמב"ן פ' וישב שם (וראה גם ש"ח שם): שכוונת ר"נ ב"כנעניות" אינו לכנעניות ממש (ובא רק לשלול דעת ר"י שנשאו את אחיותיהן), כי אם להנשים שבאו לארץ כנען משאר הארצות. עיי"ש. אבל א) אין זה פשטות ל' רש"י. ב) מפירש"י שבפרשתנו מוכח שהכוונה לכנעניות ממש. וכמ"ש בגו"א שם. וראה להלן הערה 33.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 261
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 261
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.