65
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
יא. הכל נעשה ברצון ה' ההסבר לכך, לפחות בקצרה, הוא:
אחד מעיקרי האמונה, גם לפי תורת הנגלה9, היא אמונתו של היהודי, שהקדוש-ברוך-הוא הוא בעל-הבית היחיד בעולם, ומלבדו אין לאף אחד שלטון בהנהגת העולם. כי כל הכוכבים והמזלות ואפילו המלאכים הם רק "כגרזן ביד החוצב בו"* והם פועלים רק "ברצונו ובמצוותו"% של הקב"ה. והסוברים שברואים מסויימים יכולים לפעול משהו לפי רצונם העצמי, על אף שהם מודים שפעולתם של נמצאים אלו היא על ידי הכוח שנתן להם הקדוש-ברוך-הוא, אלא שיש להם בחירה לגבי כוח זה, אם יפעלו בו אם לאו - הרי זו סתירה לאמונתנו באחדותו של הקדוש-ברוךהוא*.
מכך מובן גם לגבי האדם, שכל פעולותיו, אפילו בעניני תורה ומצוות, אשר לגביהם ניתנה לו בחירה חפשית, הן% "על פי ההשגחה העליונה ועל פי
לך לך א
רצונו יתברך"%. ההבדל הוא בכך, שרצון העליון לגבי חיצוניות העולמות, הרי כיון שזוהי חיצוניות הרצון, ולכן9 הוא קשור לבריאה באופן "קרוב", לפיכך הוא מורגש בנבראים ומחייב"י אותם לפעול לפי הרצון העליון. ואילו הרצון לגבי תורה ומצוות, הוא בבחינת פנימיות הרצון, ולכן% הוא מובדל מהבריאה, ואיננו "מורגש" באדם, ולפיכך"י אין הוא מחייבו'י, כך שכל פעולה של
הערות
- 3. ראה ספהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' (ס, רע"ב), שהמבואר בפנים הוא "הפנים הנגלים".
- 4. ע"ד לשון הכתוב ישעי' י, טו.
- 5. לשון הצ"צ בסהמ"צ שם (ובארוכה - שם ו, סע"א ואילך). וראה גם ב"היסוד החמישי" שבי"ג עיקרים (פיה"מ להרמב"ם פ' חלק): ולא בחירה.
- 6. כמובן ממקומות שנסמנו בהערה הקודמת.
- 7. דאל"כ, תישאר קושיית הרמב"ם (הלי תשובה פ"ה ה"ד) "האיך יהי' האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו".
- 6. ומה שתירץ שם "כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה... וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו"-- לכאורה אי"ז
- 7. מספיק, שהרי גם העובדים לכוכבים לפי שחושבים שיש להם בחירה ואינם כגרזן ביד החוצב (דרמ"צ ו, סע"א), אינם סוברים שהכוכבים יש להם בחירה מצ"ע, כ"א שכן רצה הקב"ה שתהי' להם בחירה (וראה רמב"ם הל' ע"ז פ"א סה"א: "שמדמים שזה ההבל רצונך הוא"), ובכ"ז, מכיון שסוכ"ס יש (לדעתם) שלטון להכוכבים לעשות כפי רצונם הם - ה"ז (לא רק טעות וכסילות, כ"א גם) כפירה באחדותו ית'. ומ"ש בחירה דאדם מבחירה דכוכבים? ומזה מובן כבפנים. וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 236 הערה 19. חכ"ז ע' 363 ובהערות שם.
- 8. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה ויחלום תש"ח ספ"ט. וממ"ש שם לאח"ז "וזהו"ע הבחירה בקיום התומ"צ", מוכח שג"ז הוא "ע"פ ההשגחה כו'".
- 9. ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פ"ה. אלה תולדות נח תרס"ו.
- 0. ונוסף לזה: בחי' חיצוניות הרצון, מכיון שהרצון עצמו בא בהכרח (כביכול, מצד הרצון דתומ"צ - ראה מאמרים שבהערה הקודמת), מכריח הוא את הנבראים; משא"כ הרצון דתומ"צ, מכיון שאינו בדרך תפיסא והכרח ח"ו - שהרי "מה איכפת לי' כו'" ו"איני יודע באיזה מהם חפץ כו'" (ב"ר רפמ"ד, ספ"ב) [ומה שחפץ במעשיהן של צדיקים דוקא הוא רק מצד בחירתו ית'], הנה כמו שהרצון עצמו אינו בדרך הכרח, כן אינו מכריח את האדם. וראה הערה 74.
- 1. בד"ה ויחלום שם פ"ט: "וחושב שעשה כן מרצונו העצמי". אבל מובן בפשטות, שהבחירה בתומ"צ [ובפרט ש"עיקר גדול הוא והוא עמוד
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 99 לקו"ש ח"ה ע' 65
- לקוטי שיחות 238 לקו"ש ח"ה ע' 65
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.