32
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך כאשר פעולת ההכאה היא חלקית בלבד - הפטיש הורם לפני שבת, ורק הורדתו נעשתה בשבת - הרי למרות שגמר מלאכת הכלי נעשה על ידי הורדת הפטיש, שנעשתה בשבת, יש לומר שאין חייבים על כך, כי בשבת נעשתה רק חצי המלאכה?.
כשם שהדבר לגבי "מכה בפטיש", כך גם לגבי סוגים אחרים של גמר מלאכה -התולדות של מכה בפטיש: החובה חלה דוקא כאשר הפעולה המביאה לידי גמר המלאכה מתבצעת בשלמותה בשבת. אך אם בשבת נעשה
בראשית ג
%9 רק חלק מן הפעולה, אין חלה על כך חובה, זוהי רק חצי מלאכה.
לפי כל זה מובן כיצד השלים הקדוש-ברוך-הוא את המלאכה בשבת, כי פעולתו היתה רק "כחוט השערה".
יג. איסור דרבנן - לא על "חוט השערה"
לכאורה, יש עדיין לשאול: אמנם, אין חיוב על חצי מלאכה, אך יש איסור מדרבנן על כך5? כפי שאנו מוצאים, לדוגמא, במלאכת הוצאה, המלאכה הראשונה המופיעה במסכת שבת, שכאשר העקירה מתבצעת ביום ששי וההנחה בשבת, עוברים על איסור דרבנן39?
אך לאמיתו של דבר אין בכך קושי. כי האיסור דרבנן חל על חלק ממלאכה, אך לא על משהו שכמעט אינו נראה. כאשר עוסקים בגמר ההכאה "כחוט השערה", יש לומר, אף לפי ההלכה וקל וחומר בדרך הפשט, שאין על כך אפילו איסור דרבנן.
כך הוא, לדוגמא, ב"מכה בפטיש", ב"אב מלאכה" שבו, שאם מישהו הרים
הערות
- 7. ע"פ מ"ש בפנים, יובן בפשטות מה שאמרו בב"ר שם "אלא כזה שהוא מכה בקורנס... הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך"* - כי אופן זה מותר בשבת, כבפנים.
- 2. ומכיון ש"אמר ר"ש כו'" (במדרש שם) בא בהמשך ל"כזה שהוא מכה כו'"** - מוכח שגם כוונת ר"ש ב"נכנס בו כחוט השערה" היא שהמלאכה (בשבת) היתה כ"חוט השערה", ומלאכה כזו מותרת בשבת, כבפנים.
- 3. *) בפרש"י לב"ר שם גורס "והדרא משתחשך". ומפרש "והחזיר ידו מן המלאכה משתחשך". אבל י"ל שגם החזרת היד (לאחרי המלאכה) מועילה לגמר המלאכה [דבאם אי"ז מועיל כלל - מהו פי' "ויכל גר" ביום השביעי"], אלא שמ"מ חילוק ביץ "הדרא" ל"הורידה" - ש"הורידה", גם בהורדה רק כחוט השערה, אפשר ש(לדעת ר' יוסי) אסורה מדרבנן (ראה לקמן סעיף יג), ר"הדרא", מכיון שהיא לאחרי עשיית המלאכה - מותרת מדרבנן (גם לדעת ר"י), אף שגם זה מועיל לגמר המלאכה. וצ"ע בכ"ד
- 4. **) כבמ"כ ויפ"ת שם [וראה רש"י שם ד"ה אמר: והקב"ה.. כחוט השערה. אבל כמה טעותי הדפוס ישנם ברש"י שם. ובמ"כ שם משמע, שלפי פי' רש"י חולק ר"ש על ר יוסי. וראה הערה (בשוה"ג) הקודמת]. אלא שביפ"ת מפרש מאמר המדרש באו"א.
- 8. לכאורה ל"מ כן מהא דחייב "אפילו לא צייר אלא מקצת הצורה" (שו"ע אדה"ז שם). ויש לחלק בין מקצת בתחלה (שהכלי נגמר עי"ז - ראה שו"ע שם) ומקצת בסוף (סוף הורדת הקורנס (הפטיש) דהכלי נגמר ע"י הכאה שמקצתה נעשה בחול). ואכ"מ.
- 9. ואף ש(רוב ה)שבותים תקנום בזמן בית שני (לקו"ת ר"ה נז, ג) - הרי מצינו (רש"י תולדות כו, ה) ששמר אברהם גם "שבות לשבת", וא"כ גם הקב"ה שמר זה.
- 0. שבת ג, ב. רש"י שם ד"ה מבע"י.
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך ה לקוטי שיחות ח"ה עמ' 32
- שולחן ערוך ד לקו"ש ח"ה ע' 32
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שב דיני ניקוי וקיפול הבגדים בשבת לקוטי שיחות ח"ה עמ' 32
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.