3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להזכיר כללי שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם"?
בתורה הניסים - הגם שאינם עיקר כ"כ כאמונת החידוש.
ב) לשיטה זו - אין צורך לכתוב מע"ב גם מטעם "שאם יאמרו כו'" - מכיון שגם בלאה"כ היו ישראל יודעים שהקב"ה ברא את העולם, וישיבו להם "כל הארץ של הקב"ה היא כו'"***.
8 ברא"ם כאן מתרץ, שאין תועלת בכתיבת מע"ב כי "האפיקורסים המאמינים בקדמות ומכחישים התורה, יכחישו גם בסיפור הבריאה". אבל לפ"ז: א) כל הנסים שלדעת כמה נכתבו בכדי להוכיח חידוש העולם וכו' - לא הו"ל לכתוב. ב) גם בכדי להשיב לאוה"ע על טענתם אין תועלת בכתיבת מע"ב.
9 לכאורה ה" אפשר לתרץ הקושיא (וכן הקושיות שלאח"ז), שכוונת רש"י ב"לא הי' צריך להתחיל את התורה... ומה טעם פתח בבראשית" היא, שהתחלת ופתיחת התורה צ"ל "החדש הזה לכם" מכיון "שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל", ובראשית גו' וכל שאר הפרשיות יכתבו אח"כ*. אבל:
א) מפשטות אריכות לשון רש"י "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם" משמע, שכל הפסוקים שנאמרו לפנ"ז לא היו צריכים להיות כתובים כלל בתורה.
ב) באם זוהי שאלת רש"י, אינו מובן תירוצו: גם באם בראשית וכו' הי' כתוב לאחרי "החדש" ישנה תשובה לטענת אוה"ע "לסטים אתם", וא"כ הדרא קושיא לדוכתה "מה טעם פתח בבראשית"? ובהכרח לומר, שבאם פרשיות אלו צריכות להיות בתורה - אין שייך להקשות (בדרך הפשט) "מה טעם פתח בבראשית", כי רוב הענינים שבתורה נכתבו ע"פ סדר הזמנים. וקושיית רש"י היא, שענינים אלו לא יהיו כתובים כלל.
ג) בפרש"י תהלים קיא, ו: כתב לישראל מע"ב... שלא יוכלו האומות לומר לישראל גזלנים
בראשית א
בדומה לזה אפשר לשאול אף לגבי הסיפורים המוזכרים בתורה לפ "החדש הזה לכם": גם בפרשיות התורה שבהמשך, לאחר "החדש הזה לכם", כאשר כבר ידועה התשובה על טענת אומות העולם, מופיעים בנוסף למצוות ולהלכות גם סיפורים רבים. ומכך מובן, גם בדרך הפשט"', שגם בסיפורי התורה יש הוראות נחוצות לכל יהודי, ואם כך, מהי כוונת רש"י בשאלתו "לא היה צריך..."'!, אשר בגינה הוא מסיק שהסיפורים המופיעים בתורה עד "החדש הזה לכם" מיועדים רק כדי ללמד את ישראל מה להשיב לאומות העולם, ואין בהם הוראות שישראל צריכים ללמוד מהם לצורך עצמם?
השאלה אף קשה יותר: בספר בראשית יש גם הוראות למצוות מסויימות, כגון: פריה ורביה, מילה וגיד הנשה. וכיצד אפשר לומר, שהתורה היתה צריכה להתחיל רק
אתם כו', הרי מפורש שאלולי הטעם ד"שלא יוכלו כו'" - לא הי' כותב מע"ב.
הערות
- 1. ***) ברמב"ן כאן, שכוונת התשובה היא בנוגע לשאר הסיפורים דמע"ב. וכבר הקשה עליו הרא"ם, שלפ"ז "הוא בראה כדי נסבה". ולהעיר, שבנוסח פרש"י שברמב"ץ ליתא תיבות אלה
- 2. *) וראה לקו"ש חט"ז ע' 485. ח"כ ע' 1.
- 0. להעיר מזח"ג קנב, א (הובא במשכיל לדוד כאן). וראה גם סנה' צט, ב. חולין ס, ב. פרש"י וישלח לו, יב. האזינו לב, מז. ועוד.
- 1. במפרשי רש"י כאן, שמה שהוקשה לי' לרש"י "לא הי" צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם" - אע"ג שאין סיפור א' בתורה שלא לצורך ח"ו - הוא, לפי שעיקר התורה אינה אלא למצותי'. אבל לפ"ז אינו מובן: א) א"כ הו"ל לרש"י להקשות כן גם על הסיפורים שלאחרי החדש הזה לכם (ולהעיר, שבחולין שם נזכרו כמה פסוקים שלאחרי "החדש"). ב) לפ"ז, גם מטעם "שאם יאמרו כו'" לא היו צריכים להיות כתובים פרשיות אלו בתורה מכיון שהיא "להורות לנו המעשה אשר נעשה" (וראה במפרשים שם, כמה נדחקו לתרץ קושיא זו).
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 190 לקו"ש ח"ה ע' 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.