1142
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי יתרון ב"לאחדים" על "כאחד". "כאחד" פירושו שהתוכן הפנימי של כל האברים הוא אחד; עיקר ענינו של כל איבר אינו במה שהוא שונה מחבירו, אלא בזה שהוא חלק מגוף האדם, אולם אז לא מורגש שגם בחיצוניותם (הנשארת שונה ונפרדת) - הם קשורים בייהם. אבל "לאחדים" פירושו, שגם בחיצוניות, הענינים הפרטיים - שבהם שונים האברים זה מזה - קשורים ביניהם ומשלימים זה את זה5.
ואדמו"ר הזקן מאריך במיוחד ב"לאחדים", שבכך מתבטאת עיקר העבודה: כל אדם כפי שהוא עומד במציאותו הפרטית, נשמה בגוף, צריך להיות "שפל רוח בפני כל אדם", ביודעו שלשני יש יתרון לגביו והוא זקוק לשני.
ו שני סוגי ההתאחדות - "לאחדים" ו"כאחד" - תלויים זה בזה: על ידי "לאחדים", שגם בחיצוניותם ובעניניהם הפרטיים הם מאוחדים, יכול להיות ה"כאחד", שבפנימיותם הם דבר אחד (שכן אם היו בחיצוניותם "ענפין מתפרדין", לא היו יכולים להיות דבר אחד בפנימיות: הביטול החיצוני, שמקבלים זה מזה, הוא "כלי" לביטול הפנימי, שמהותו של כל אחד אינה ענינו הוא, כי אם הענין הכללי); ועל ידי זה שבפנימיותם הם
נצבים
"כאחד", הם גם בחיצוניותם - "לאחדים", ומוסיפים שלימות אחד לשני"י. שכן אילו עיקר ענינו של כל אחד היה רק ענינו הפרטי, לא היה זקוק לשני בגלל פרט זה - שהוא עיקר ענינו - ורק משום שבפנימיות הם דבר אחד, לכן גם בהתחלקותם החיצונית, מקבלים הם זה מזה.
זה על פי זה יובן גם מדוע ענין הערבות החל רק עם כניסתם לארץ: העובדה שכל יהודי ערב לשני, הוא מחמת הפירוש הפנימי של "כל ישראל ערבים זה בזה" ("ערבים" מעורבים), שכל בני ישראל מעורבים זה עִם זה - שני סוגי ההתכללות של בני ישראל, "לאחדים" ו"כאחד". ומכיון שכל התכללות בכלל תיתכן רק כשמאיר אור עליון*', ואור עליון זה האיר רק עם כניסתם לארץ, לשם השלמת הכוונה העליונה של דירה בתחתונים "שובה הארץ מאד מאד" - לכן דוקא אז, מחמת ההתכללות של בני ישראל, החלה שלימות הענין של ערבות '.
הערות
- 5. מעין מעלת היחוד ד"אחד" לגבי "יחיד".
- 6. ובדוגמת המבואר (לקמן ע' 317) מעלת "וידעת" (אחדות מצד המטה) על "אתה הראת" (אחדות מצד למעלה).
- 7. ראה לעיל הערה 14.
- 8. אגה"ק סי"ב. לקו"ת תזריע כג, ג.
- 9. נתבאר בארוכה לעיל ע' 27.
- 0. ובפרטיות יותר י"ל: קיום התומ"צ והערבות על זה, הוא בהנשמה כמו שנעשית בבחי' מציאות ומלובשת בגוף דוקא, שלכן נוגע זה להתכללות ד"לאחדים", שזה נתגלה בכניסתם לארץ שהיו אז בהתלבשות כו'. אך הכח על התכללות זו הוא מצד ההתכללות ד"כאחד" (כנ"ל סעיף ו), שלכן הכר"ב על זה הוצרך להיות במדבר שהיו בהפשטה, וע"י משה - ביטול דבחי' מ"ה. - וראה תניא פ' לב.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 245 לקו"ש ח"ד ע' 1142
- לקוטי שיחות 12 לקו"ש ח"ד ע' 1142
- מאמרים מלוקטים בס"ד. אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1142
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.