1104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי את העצים היו צריכים, כאמור, לכרות לפני זה, ובני המשפחה הביאום אל המזבח בעשרים באב, בזמן שכבר לא יכלו לכרות עצים חדשים. ועוד: זמן מסוים לפני שהצטרכו לעצים, הם כבר התכוננו ובררו אודות העצים וכו' כדי להכינם לאחר מכן*. ולכן בנדבת עצים שביום זה, עשרים באב (וכן בנדבת המשפחה שהתנדבה לאחריהם - בעשרים באלול) ישנה חשיבות שאינה בנדבות המשפחות שהתנדבו לפניהם, שכן הללו הביאו עצים בזמן שאפשר לכרות עצים מחדש. ומאחר שהנדבות שלאחר חמשה עשר באב, היו חשובים במיוחד, לכן דנה הגמרא, מנין נובעת פעולה חשובה כזו במשפחות אלן?.
ג. יתר על כן: העצים עצמם לא היו קרבן. הצטרכו להם עבור המערכה שעליה הקריבו קרבן. הקרבן עצמו - שהקריבוהו על העצים - לא היה דוקא של המשפחה, או מקרבן ציבור (שהיא חלק ממנו) - היו אלו קרבנות מכל בני
עשרים באב
ישראל. יתירה מזו: בין הקרבנות היו גם חטאות, אשמות וכדומה, שהביאום בעלי עבירות ככפרה על עוונות. ועם כל זה היו המשפחות מבררים זמן מה לפני זה וכו', כאמור, לא לטובת עצמן, כי אם (גם) בכדי לסייע ליהודי שנכשל בעבירה, שיוכל להקריב קרבן שיכפר עליו.
וגדולה מזו: נדבה זו של חפץ שלא ניתן להשיגו, כדי לסייע ליהודי חוטא, נעשתה בשמחה, ועד שקבעו יום זה, יים קרבן העצים, ליום טוב במשפחה"'.
ובזה נחלקו ר' מאיר ור' יהודה, האם הכח להתנהגות כזו נובעת מדוד המלך או מיואב בן צרויה.
ד. הגמרא אומרת'': "אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה" - הצלחותיו של יואב במלחמותיו, היו בזכות דוד שהיה עוסק בתורה ודוד יכל ללמוד תורה ללא טרדות?', מכך שיואב הלך להלחם עבורו.
(מאחר ששני ענינים אלו נדרשים מפסוק אחד, הרי זה ראיה שיש שייכות ביניהם''. ולכן "יש לומר,
הערות
- 8. בזה חשובה נדבתם מנדבת בני סנאה שנדבו עצים בחמשה עשר באב - כי לא היתה אצלם החקירה וההכנה מקודם כו'. (ונוסף לזה: גם ביום זה עצמו הי' אפשרות לכרות עוד עצים (ואף שלשון הגמרא "מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה", בהכרח לומר שגם בחמשה עשר עצמו כרתו עצים וכלשון הרשב"ם (ד"ה מניסן ב"ב קכא, ב): שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה)).
- 9. שזהו גם טעם הפלוגתא בגמרא שם בענין בני עדין שהביאו בכ' באלול. - משא"כ בנדבת בני פרעוש שנדבו באחד בטבת לא היתה מעלה זו, כי נדבתם זו היתה שני' (שכבר נדבו בחמשה באב), ואי"ז דומה לעבודה חדשה, שכל התחלות קשות. ועוד ועיקר - שזה הי' לא בהתנדבות, כ"א עפ"י הגורל (תויו"ט תענית פ"ד, מ"ה). וק"ל.
- 0. וזה מתאים לעבודתו של אאמו"ר בעל ההילולא, שבלי הבט על גדלתו בגליא דתורה ובפנימיות התורה וכו', מסר עצמו להרבצת התורה ולהחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, אף שסבל עבור עבודתו זו עינויים קשים וכו' וכו' ועד לגלות לפינה נדחת במחוז רחוק - קאזאסטאן, ובכל זה, עשה עבודתו זו בשמחה.
- 1. סנהדרין מט, א.
- 2. חדא"ג מהרש"א שם.
- 3. ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 35 סעיף ב'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש ט'שעח סנהדרין מט, ב
- לקוטי שיחות 209 מאותו ספר סנהדרין מט, א
- לקוטי שיחות 170 מאותו ספר סנהדרין מט, ב
- לקוטי שיחות 155 מאותו ספר סנהדרין מט, ב
- לקוטי שיחות 297 מאותו ספר סנהדרין מט, ב
- לקוטי שיחות 322 מאותו ספר סנהדרין מט, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז סנהדרין מט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה סנהדרין מט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז סנהדרין מט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז סנהדרין מט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב סנהדרין מט, א
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח סנהדרין מט, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח סנהדרין מט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט סנהדרין מט, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב סנהדרין מט, א