1030
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
179 לקוטי
הטעם הפנימי בדבר: יום טוב שני של שבועות ושביעי בסיון ענין אחד להם - העלאה מלמטה למעלה - ולכן, כיון שענין של ז' סיון הוא ודאי (בין לרבנן ובין לר' יוסי, כנ"ל שני הטעמים של המגיד) הוא "ממשיך" תוקף של ודאי, גם בענינו של יום טוב שני שבו. (כשהקביעות היא על פי החשבון. ואפילו כשהיא על פי הראיה - הרי ברוב השנים הקביעות דומה?, ובפרט על פי הידוע<, שבעת חקירת עדי הראיה היו משווים שיהיה כפי שצריך להיות על פי החשבון).
יא. חביבותו של יום שני של שבועות אצל הבעש"ט, התבטאה גם בענין הסתלקותו - בשנת תק"כ: הוא נסתלק ביום ראשון של שבועות5,
חג השבועות
שאז - על פי דין*? - זמן הקבורה הוא ביום שני של שבועות * - וענין זה הרי היה חביב אצל הבעש"ט, כפי שידוע ו שהבעש"ט אמר, כי בכוחו לעלות בסערה השמימה כמו אלי, אלא שרצונו לעבור את "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".
גם המעלה של "ואל עפר תשוב" לגבי עליה בסערה היא בדוגמת מעלת של יום השני של שבועות; הסתלקות
הערות
- 1. שבעת ימי התשלומין הוא ממנו. משא"כ יום טבוח ענינו הוא יום שאחרי עצרת, מצד איסור ההקרבה ביו"ט, ובמילא מכיון שיו"ט שני דחגה"ש הוא ודאי, יש בו (לענין חו"ל, אף שבביהמ"ק עצמו לא ה" יו"ט והיו מקריבין בו) ודאות (דרבנן) באיסור מלאכה, ובמילא נכלל בזה גם איסור הקרבה, ויום שלאחריו דין יום טבוח לו.
- 7. והתורה על הרוב תדבר. וכמו שמצינו (וגדולה מזו) דרז"ל על הכתוב דעצרת יום שניתנה בו תורה (ראה לקו"ש ח"ג ע' 996 הערה 7).
- 8. רמב"ם הל' קדה"ח פ"ב ה"ד. וראה תויו"ט לר"ה פ"ב מ"ו.
- 9. כמאמר רבינו הזקן נ"ע (בענין הסתלקות הבעש"ט): "ביום הרביעי נטלו (בטי"ת) המאורות", שכוונתו ליום הראשון דחגה"ש דשנת תק"כ שחל ביום הרביעי (ויום השני דשבועות א"א להיות חל ביום הרביעי). וראה לקו"ד ח"א ע' לב וע' מב.
- 29. הדין (בשו"ע אדה"ז סתקכ"ו ס"ב) דאסור להשהות ומקברין אותו מיד (ביו"ט א') ע"י גוי - אין שייך לנדו"ד, כיון שהבעש"ט ציווה בבוקר יום חגה"ש ל"אנשי ח"ק" "שיתעסקו בקבורתו ולמד
- 6. אותם כו'" [שבחי הבעש"ט בסופו], ומשהין את המת (עד הלילה, עכ"פ) בשביל לקיים דבריו (ראה שו"ע אדה"ז שם סי"ת). - ולהעיר דדין הנ"ל (סתקכ"ו ס"ב): א) שייך רק ביש גוי במקום. ב) כששהות ביום לקברו. ג) במחלוקת שנוי (ראה מג"א ר"ס תקכ"ו) - אלא שאדה"ז לא הביא דעת החולק.
- 1. שיחת י"ט כסלו תרס"ד (בספר תורת שלום ע' 46). ושם נתבאר העילוי דעפר גו'. בהמשך בששה"ק תער"ב (בחלק שלא נאמר - קרוב לתחילתו) נתבאר מה שהי' יכול לעלות השמימה. (ענין ונחיצות הסערה - ראה זח"ב קצז, א. וראה לקוטי שיחות ח"ב (המתורגם) ע' 207) - ולכאורה כ"ז סותר המסופר בשבחי הבעש"ט (קרוב לסופו) שנצטער הבעש"ט ע"ז.
מצוטט ב־8 עמודים
- שולחן ערוך יט לקו"ש ח"ד ע' 1030
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצד סדר תפלת חג השבועות לקוטי שיחות ח"ד ע' 1030
- לקוטי שיחות 244 לקו"ש ח"ד ע' 1030
- תורת מנחם בס"ד. משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת לקו"ש ח"ד ע' 1030
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ד ע' 1030
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ד ע' 1030
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ד ע' 1030
- שיעורי הלכה למעשה הלכות חג השבועות לקו"ש ח"ד עמ' 1030
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.