1010
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
צורך בעבודה. ועבודה זו היא - מצות ריבית.
ריבית פירושה: לקבל רווח מהלוואת ממון. כלומר קבלת שכר עבור זה שבעבר הממון היה שלו (אף שעתה הממון יצא מרשותו לרשות הלווה), ועל ידי שהלוה את הממון פעם, נתן (המלוה) אז אפשרות ללווה לסחור בו. זהירות מריבית פירושה, לקבל רווח רק ממה ששייך אליו עתה. (שזה הרי גם ענין "היתר עיסקא", שחלק מהממון נשאר למלוה, אלא שנותנו רק בפקדון ללווה, ואת הרווח הוא מקבל רק מאותו חלק הממון ששייך אליו גם עתה ועל דרך זה - שכירת בהמה וכלים).
כדרך שיהודי נוהג עם יהודי שני, כך נוהגים עמו מלמעלה: אם הוא עובר על איסור ריבית, הוא נוטל עתה רווח משום שנתן לו בעבר ממון, כך היא גם ההנהגה מלמעלה עמו; אין השתתפות עתה מלמעלה, כביכול, בעבודתו''; ישנו רק נתינת ה"ממון",
בהר שיחות -
כוח - קיום המצוות שלמעלה - קודם שמתחיל "לסחור" לעבוד את עבודתו; זה נותן לו כח לעבודתו. ואילו כאשר הוא מקיים את מצות ריבית, גם מלמעלה מתנהגים עמו, שנותנים לו לא רק עובר לעבודתו את הכוח לעשותה, אלא גם עתה משתתפים עמו מלמעלה, בעבודה עצמה - "הקב"ה קורא ושונה כנגדו".
וזוהי השייכות של מצות ריבית עם קבלת עול שמים ויציאת מצרים: מצות ריבית היא ענין (וסדר) כללי:', על ידה נעשה הקב"ה כביכול שותף לאדם בעבודתו - קבלת עול שמים (קיום המצוות) וכיון שהוא קשור עם הקב"ה, יוצא הוא מכל המצרים וההגבלות - יציאת מצרים.
ו צדיקים דומים לבוראם'. כשם
הערות
- 1. עפי"ז יובן גם הטעם מה שהמלוה בריבית אינו קם בתחיית המתים (שו"ע אדה"ז הל' ריבית ס"ב. וראה שמו"ר פל"א, טו. הוספות לירושלמי (ווילנא) סוף ברכות. פדר"א ספל"ג). כי ענין המצות הוא שעושים מגשמיות העולם (הוה ונפסד - מיתה), כלי ודירה לקדושה (חיות ונצחיות). - ראה סד"ה שובה ישראל תרצ"ה (ס' הקונטרסים ח"ב) - ע"י עבודתו זו, גורם תחיית המתים. והנה עבודת הנבראים מצד עצמה מוגבלת היא, והנצחיות שנמשכת ע"י המצות (ראה תניא פכ"ה)
- 2. היא ע"י שמתחבר (- ל' צוותא) בה' אלקיכם חיים, וממשיך הנצחיות מלמעלמ"ט, גורם שיהי' הקב"ה קורא וכו', מצותיו של הקב"ה דוקא. ולכן, המלוה בריבית שעי"ז גורם הנהגה - אשר אין משתתפין בעבודתו, היפך ענין תחיית המתים.
- 3. - אדרבה, נושך ומחסר מקדושה (חיות) - "נשך", ומחורבנה של ירושלים נתמלאה צור - (קליפה - מיתה) "תרבית", (יהל אור טו, א, ד) -
- 4. ענשו מדה כנגד מדה - אינו קם בתחיית המתים. ובזה יובן מה שבפ' חלק אינו מונה מלוה בריבית בין אלו שאין להם חלק לעוה"ב - כי זה נכלל בכלל כופר (ועושה היפך ענין) תחיית המתים (משיחת ש"פ משפטים תשכ"ג).
- 2. וזהו מה שאמרו רז"ל (שמו"ר פל"א, ד) שמי שאינו מלוה בריבית "כאילו קיים המצות כולן" = שע"י קיום מצות ריבית נעשה סדר כללי - השתתפות הקב"ה בכל מצותיו.
- 3. במדב"ר פ"י, ה.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת שמואל עו לקו"ש ח"ג ע' 1010
- תורת שמואל ריב לקו"ש ח"ג ע' 1010
- ספר השיחות 27 לקוטי שיחות ח"ג ע' 1010
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.