עו

והענין הוא דכתי' טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, ופי' המצ"ד שמפני שטעמה שטוב סחרה גם בלילה לא יכבה הנר שעוסקת בסחורה בלילה ג"כ. ואמנם יש לפרש עוד ע"פ משארז"ל במד"ר פ' ראה התורה והנפש קרוי' נר, נר הוי' נשמת אדם, ובתו' כתי' כי נר מצוה ותו"א. וצ"ל שהגם שהתו' נק' אור, זהו בחי' אור תו' שארז"ל בכתובות קי"א, אבל עצם מצוותה י"ל שנכלל בכלל נר מצוה, וע"ש שא' ז"ל נרי בידך שקאי על נר התו' ונרך היינו נר הנשמה בידי כו' אם כבית כו' ע"ש. ולפ"ז יש לפרש מ"ש לא יכבה בלילה נרה קאי על נר התו' ונר הנשמה שהרי במד"ר פ' בא ע"פ ויהי בחצי הלילה, אמרו ז"ל שבתיה בת פרעה הגם שהיתה בכורה עכ"ז ניצולה בזכות משה ע"ש, ובילקוט שם ובמקומו במשלי הוסיף ליל כתי' וקאי על ליל שמורים היינו בשעה שמתו כל הבכורות ניצולה בתיה וזהו לא יכבה בליל שמורי' נרה היינו נשמתה כמד"א נר ה' נשמת אדם, א"כ גם פסוק זה פירושו על נר הנשמה. ופי' בלילה י"ל ב"פ, הא' כמארז"ל ריש פסחי' עוה"ז שדומה ללילה, א"כ קאי על ירידת הנשמה בגוף, ועיקר פי' לילה הוא בזמן שאין בהמ"ק קיים, שאז הוא חשך ולילה כו', ועכ"ז באמת גם בלילה לא יכבה נר הנשמה ע"י שמירת נר התורה, אך זה כשטועם כי טוב סחרה, שקאי על ירידת הנשמה בגוף שנק' בשם עסקא כמ"ש בעה"כ של הסה"ד וכמ"ש מזה במ"א באורך² בענין היתר עיסקא ע' ד"ה כי בועליך עושיך³, וכשטועם כי טוב סחרה היינו מסחור זה של ירידת הנשמה בגוף, אזי גם בלילה לא יכבה הנר מלהאיר שגם זמן הלילה כיום יאיר כו'.

ושרש ענין המסחור זהו כמשנ"ת לעיל בד"ה אריב"ל ובד"ה ואהבת, שהגם שאהוי"ר שלה מתמעט עכ"ז ע"י הפיזור של האהוי"ר שלה מוסיף עוד שטוב לי תורת פיך כו' ושע"י ירידתה באה לבחי' תשובה בחי' חופה, שבעבודה זהו בחי' רעו"ד בכל מאדך כו', שזה בא מהתלבשותה בגוף דוקא.

אך הנה כדי לבוא⁴ לבחי' רעו"ד זהו ע"י ההתבוננות שיתבונן בהעמקת הדעת במ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי', פי' אני ראשון היינו כמו קודם בריאת העולמות שהי' לבדו וכמ"ש עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ואני אחרון קאי על מה שיהי' לאחר נו"ן אלפי' יובלות כו', ומבלעדי אין אלקי' פי' מה שהוא זולת בחי' זו דהיינו באמצעית הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע בחי' זמן ומקום אין אלקי' זולתי כו', כי אין ההסתר דש' אלקי' מסתיר לפניו כו', כי רק לעינינו נראה בחי' הסתר והעלם שנראה העולם ליש ודבר נפרד, אבל באמת קמי' ית' אין הסתר וכמו שהוא