832

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

"ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו, משום שלא תיארו לעצמם שאפשרי הדבר שאותו משנה למלך יהיה יוסף הצדיק, שכן לפי סדר העבודה הרי "עולם" מהווה סתירה לדביקות באלקות (עוד יש לפרש: "והם לא הכירוהו" - לא היתה להם כל הכרה במדריגה כה גבוהה כפי שהיתה מדריגתו של יוסף הצדיל).

על פי זה יש לבאר את הכתוב*: "אלה תולדות יעקב יוסף", "תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב, שיעקב ועניניו היו באצילות, ויוסף המשיכם והורידם לעולמות בי"ע עד לעולם הזה הגשמי. ודוקא יוסף היה מסוגל לעשות זאת, שכן מדריגתו היתה - בענין זה - נעלית יותר ממדריגת יעקב, על כן היה יכול לרדת למקום תחתון יותר, כפי הכלל?: "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר".

כלומר אף ש"אין קוראים אבות אלא לשלשה""', היינו שרק שלשה אלה, אברהם יצחק ויעקב היו "אבות" שכל אחד מהם פעל בכל אחד מישראל, להמשיך אלקות על ידי מדה מיוחדת: אברהם על ידי חסד, יצחק - גבורה

ויעקב - תפארת (רחמים); הנה יוסף, לא פעל ענין חדש, היו אלו "תולדות יעקב", הוא החדיר בעולם את ההמשכות של יעקב - "בחיר שבאבות"'' (שמדתו, תפארת, היא קו האמצעי בין חסד לגבורה, הכוללת את שתיהן). אבל זה עצמו, שיוסף היה יכול להוריד את ההמשכות של "בחיר שבאבות" למטה מטה, הוא משום שהוא עצמו היה גבוה גבוה ביותר.

ג. על פי זה גם יובן מה שכתוב בזוהר?" ששלשה רגלים הם כנגד שלושת האבות: פסח כנגד אברהם, בו נאמר'' "לושי ועשי עוגות"; שבועות כנגד יצחק, שלכן היתה התקיעה במתן תורה בחג השבועות בשופר'', מאילו של יצחק5, וסוכות כנגד יעקב, בו נאמר*' "ולמקנהו עשה סוכות", הפעם הראשונה בו מופיע בתורה ענין סוכות, ושמיני עצרת שייך ליוסף", כי כמו שאצל יוסף

הערות

  1. 8. בראשית לז, ב. וראה ביאוה"ז ר"פ ויחי (ל, א ואילך). אוה"ת ד"ה בן פורת יוסף (שפו, א) ובכ"מ.
  2. 9. נתבאר בארוכה בשערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך ופל"ב ואילך.
  3. 0. ברכות טז, ב. וראה תו"א ר"פ וארא.
  4. 1. ש' הפסוקים תולדות כז, כה. ראה ג"כ ב"ר פע"ו, א. זח"א קיט, ב. קמז, ב. ולעיל פ' ויצא.
  5. 2. ח'ג רנז, ב. טור או"ח סי' תיו בשם אחיו (הובא במנורת המאור (לר"י אלנקוה) ח"ב הלכות ר"ת).
  6. 3. בראשית יח, ו.
  7. 4. שמות יט, יט.
  8. 5. פדר"א ספל"א, הובא ברש"י שמות יט, יג. מדרש אגדה בראשית כב, יג. וראה ד"ה שובה תרמ"א (בהמשך יונתי תר"ם).
  9. 6. בראשית לג, יז.
  10. 7. זח"א רח, ב.

מצוטט ב־9 עמודים

  1. מאמרי אדה"ז קנב לקו"ש ח"ג ע' 832
  2. מאמרי אדה"ז קנו לקו"ש ח"ג ע' 832
  3. מאמרי אדה"ז קסט לקו"ש ח"ג ע' 832
  4. לקוטי שיחות 316 לקו"ש ח"ג ע' 832
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. לקו"ש ח"ג ע' 833
  6. תורת מנחם בס"ד. ר"ד בעת ברית-מילה, א' דר"ח כסלו ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ג ע' 832
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ג ע' 832
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א. לקו"ש ח"ג ע' 832
  9. תורת מנחם בס"ד. ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ג ע' 832

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.