824

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

ואומר להם: בבקשה מכם, הוציאוני היום ואיני מבקש כלום". אם כן, כיצד עיכב הקב"ה את ישראל זמן מסויים בגלות כדי לקיים הבטחת "יצאו ברכוש גדול"? גם אינו מובן טעם הגמרא, "שלא יאמר אותו צדיק וכו'": שהרי ודאי גם אברהם אבינו היה מוותר על ה"רכוש גדול", ובלבד שבניו יצאו ככל המוקדם מהגלות.

לפיכך בהכרח לומר, שלולא הרכוש גדול שיצאו עמו ישראל ממצרים לא היתה נשלמת כוונת ותכלית ביאתם לגלות מצרים, שכן כוונת הגלות היתה - "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"*.

וכדי להשלים כוונה זו של גלות מצרים היה צריך יוסף להיות תחילה שליט על כל מצרים, ועל ידי כך היתה לו האפשרות לאסוף תחת ידו את עושר כל הארצות - "וילקט יוסף את כל הכסף" - כל כסף וזהב שבעולם? כדי שיתקיים אחר כך "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

ג. הירידה למצרים היתה כדי לברר ולהעלות לקדושה את ניצוצות הקדושה של מצרים. על "די "עבודתם" במשך כל שנות הגלות ביררו את ניצוצות הקדושה וכשיצאו ממצרים העלו את הניצוצות למקורם,

כמו שנאמר* ביציאת מצרים: "וגם ערב רב עלה אתם", שהעלו את הר"ב, מאתיים ושנים ניצוצות הקדושה שהיו מצויים מעורבים במצרים.

ניצוצות אלו היו נמצאים ברכוש גדול שנטלו עמם בני ישראל ממצרים. וע"ד שמבאר? הבעש"ט את מאמר רז"ל"', "התורה חסה על ממונן של ישראל" וכן יעקב חס על "פכים קטנים"'', שממון יהודי יקר מאד, משום שמצויים בו ניצוצות קדושה שעל האדם לבררם ולהעלותם לקדושה, ועל כן היה צריך להיות "ושאלה אשה משכנתה וגו'"?', כדי לברר ולהעלות הניצוצות שהיו מצויים בתוך "כלי כסף וכלי זהב ושמלות".

ד. מילוי הכוונה היה גם לטובתם של ישראל. ומשום כך היה אברהם אבינו דורש שהקב"ה יקיים את "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", אף אם הדבר כרוך בהמתנה - שכן היתה זו טובת בניו.

ביאור הדבר: סדר בירור הניצוצות ושייכותם לנשמות ישראל הוא קבוע כך, שכשם שלכל ניצוץ נקבע על ידי

הערות

  1. 6. ראה גם להלן פ' ויחי ופ' בא.
  2. 7. בראשית מז, יד. פסחים קיט, א.
  3. 8. שמות יב, לח. תו"א ס, ג.
  4. 9. ראה אור תורה להה"מ רמזי תורה ד"ה התורה חסה.
  5. 0. ר"ה כז, א וש"נ.
  6. 1. חולין צא, א. הובא ברש"י בראשית לב, כה.
  7. 2. שמות ג, כב.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ג ע' 824
  2. תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א לקו"ש ח"ג ע' 824
  3. תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ג ע' 824

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.