506
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪3 לקוטי
כט. הרבי אמר שבתפלות בהן אין אומרים תחנון - אין מכים על החזה באמירת "סלח לנו".
ל. הרבי נ"ע היה פעם בחוץלארץ ונפגש עם "יהודים טובים" רבים. בהגיעו הביתה הביא מתנה לרבי, מטה עץ מעוטר בכסף, שעליו הוציא את שארית כספו שהיה לו. הרבנית שאלה אותו האם לשם כך היה צריך להוציא שארית מעותיו, והרבי נ"ע השיב לה שלאחר שראה באחרים נוכח אז מי הוא (הרבי).
לא. להנחת ארבעה זוגות תפילין* יש צורך בגוף נקי ביותר. שכן באשר לזה שחייבה תורה, כתפילין דרש"י ור"ת*, מאחר ש"לא
הוספות/יו"ד שבט
ניתנה תורה למלאכי השרת", נוטלת התורה על עצמה את הדבר, ואילו לדבר שרק אנשים מעטים עושים ולא שהתורה חייבה את כולם בכך - הרי האחריות העצמית גדולה יותר. נוסף על כך הרי משום ענינם של תפילין של שימושא רבא וראב"ד - צריכים הם גוף נקי ביותר?*.
מצאתי נדפס* שהרה"ח וכו' ר' הלל מפאריטש*" הניח ארבעה זוגות תפילין ושהעידו לפני המחבר שבני ה"צמח צדק" הניחו ארבעה זוגות תפילין. כן היו גם בדורנו חסידים שנהגו להניח ארבעה זוגות תפילין, כגון הר' יצחק מתמיד, ר' צבי הירש גורארי', ועוד. אני - יראתי. עד שהרבי אמר לי להניח ארבעה זוגות תפילין, והתחלתי להניח, שהרי הדבר על "כתפיו" של הרבי.
הרבי אמר לי אז שאת התפילין יזמין הוא עצמו כדי שהדבר יהיה בחשאי.
בשעה שנדפס "היום יום" הסכים הרבי לגלות את סדר הנחת ארבעת
הערות
- 8. בארוכה ע"ד ד' זוגי תפילין ראה שאלות ותשובות רמ"ע מפאנו סימן קז (ושם גם כן ע"ד סדר הנחתן), מצת שמורים, חתן סופר (או"ח שער הטוטפות ס"ל), משמרת שלום ס"ד. אות חיים סל"ד סק"א.
- 9. ראה שער הכולל פרק יא סימן קטן לט. ובתקוני זהר חדש: ובגין דלא בקיאין אלין דדרא בתראה שווין תרי זוגי דתפילין. משמע דעתו, דבדרא בתראה ספק בדבר ומחויבין (מפני הספק) להניח תרי זוגי דתפילין (ומש"כ ע"ז במור וקציעה - כבר סתרו דבריו בשאלות ותשובות חיים שאל בתחילתו, במחזיק ברכה (לשלחן ערוך אורח חיים סימן לד) ובספר אות חיים (שם). - ועיין גם כן זהר חלק ב סוף פרשת בא. שאלות ותשובות מן השמים). בבאר היטב הישנים היה כתוב דמי שאין מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין (מהדורא בתרא למשמרת שלום סימן ד) אבל לשון אדמו"ר הזקן בסידורו הוא: כל אשר נגע יראת אלקים בלבו יניח תפילין דר"ת. משמע שאינו חיוב כמו תפילין דרש"י. ובכל אופן צע"ג מפני מה פשט המנהג, וגם בין אנ"ש, להתחיל בהנחת תפילין דר"ת משך זמן אחר הבר מצוה. ועל פי רוב אחר הנישואין. והעיר ע"ז גם כן בספר פסקי הסידור להרה"ג וכו' הרא"ח ז"ל נאה. ובאות חיים סימן לד ס"ק י חותר ליישב טעם המתחילים להניח תפילין דר"ת אחר הנישואין, אף שדעתו להתחיל בזה לבר מצוה.
- 0. ראה אגרות הרמ"ז ס"ה: תפילין דשמושא רבא... צריכין גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות. ובשו"ת הרמ"ע שם כי מאד עמקו כו' ובקושי התירו להניחן. - וכבר האריך באות חיים סל"ד שם, שמפני זה לא נהגו רוב העולם להניחם. ובס' עמק המלך שער קרית ארבע פס"ח כתב: אין מי שיוכל להניח אותם התפילין של אריך סברת בעל שמש"ר כו' א"א לשום אדם להניחם, ועיין גם כן ספר עשר קדושות בתחילתו. ואכמ"ל.
- 1. במהדורא בתרא לספר משמרת שלום סימן ד שמצא כן "בספר הנדפס מחדש".
- 5. *ו4) הרב ר' הלל בר' מאיר הלוי מאליסאוו אב"ד באברויסק (תקנ"ה - י"א מנ"א תרכ"ד) ראה אודותיו בספר פלח הרמון בראשית עמוד /1.
מצוטט ב־3 עמודים
- ספר השיחות 62 לקוטי שיחות חלק ב ע' 506
- ספר השיחות 365 לקו"ש ח"ב ע' 506
- אגרות קודש ח'תרנד לקו"ש ח"ב ע' 506
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.