489

את הגאולה, כפי שפוסק הרמב"ם" "ישראל שעושין תשובה - מיד נגאלין", וכפי שאדמו"ר הזקן אומר באגרת התשובה בענין ברכת השיבנו, שמיד לאחר ברכת "השיבנו" ו"סלח לנו" אומרים ברכת "גאלנו".

לפיכך נאמר לגבי ראש-חודש, שהקב"ה אומר: "הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח"?. מיעוט הירח מהווה, כידוע, סיבה לחטא עץ הדעת, שהוא מקור כל החטאים, סיבת הגלות, "מפני חטאינו - גלינו". ראש חדש מסלק את ענין מיעוט הירח, וממילא גם את סיבת הגלות.

ג. ראש-חודש, ענין התשובה, מסלק את הגלות ומביא את הגאולה.

זה, איפוא, תוכן האמור בשל"ה שכללות חדש ניסן הוא ענין של ראש חדש. שכן בניסן ישנה ה"עבודה" של ביעור חמץ, סלוק הישות וההתנשאות, ולפעול ענין ההתבטלות, שזה ענין התשובה, ומשום כך - "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"*.

(משיחת פ' החודש, תשט"ז)

ד. לכאורה מתעוררת קושיא: מדוע נקרא "ראש-חודש" בשם זה ולא: "תחלת החודש"? קושיא זו נמצאת גם בתורת החסידות* לגבי

הוספות/בא שיחות 19

ראש השנה: מדוע נקרא הוא בשם "ראש השנה" ולא בשם "תחלת השנה"? התירוץ הנאמר בתורת החסידות לגבי ר"ה טוב גם לגבי ר"ח.

- הטעם לשם "ראש השנה" (ולא "תחלת השנה"), נאמר, לפי שר"ה אינו רק ראשיתה של השנה כי אם גם ה"ראש" של השנה, ולפיכך נקרא בשם ראש השנה.

כשם שהראש מכיל בתוכו את החיוניות של האברים - עוד לפני שהיא מגיעה אליהם. וכן לאחר שהחיוניות מופיעה מן הראש אל האברים הריהי קשורה עדיין בחיוניות שבראש ובמוח?', כך ראש השנה כולל את חיוניות כל הימים שבשנה הבאה, וגם לאחר מכן כשהם כבר מופיעים - צריכים הם להיות קשורים עם "ראשם", ראש השנה.

ימי השנה כולה קשורים בראשהשנה. כלומר: בכל השנה צריכה להיות מורגשת ההתעוררות בה היה שרוי האדם בראש השנה, ובמיוחד בענין ה"קבלת-עול" שהוא ענינו של ר"ה, שהרי מצות היום בשופר ואמרו חז"ל'': "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו" ובמה - - בשופר". ומלך - "שתהא אימתו עליך".

זה אף הטעם לכך שראש-חודש נקרא בשם זה, ולא בשם תחלת