118

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נוסח אחר: "עד שהסוסים ידעו שהם סוסים". אמר אדמו"ר הזקן שנוספה לו דרך בעבודת ה' ודחה את הנסיעה ונשאר זמן נוסף במעזריטש.

ב) בהיותו במהותו כפי שהוא, לכפות עצמו ולשנות הרגלו - "אתכפיא". וגם ע"י דרך זה של "אתכפיא" נקרא: "עובד אלקים".

ודבר זה רמוז בפרטי המשל של שוק של חמרים:

את החמור לא קנה, כלומר: החמור

לא הפך להיות שלו (ובנמשל - ענין של "אתהפכא"), כי אם שכר אותו, כלומר: החמור נשאר ברשות הקודמת, ובכל ואת אינו מתחשב ברגילות לנסוע עשר פרסאות בלבד, כי אם מעבידו יותר מהרגלו.

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. - כך גם ברוחניות: למרות שהגוף הוא במצבו החומרי כמו שהוא - בכל זאת, ע"י כך שהוא כופה את חומר הגוף, לפחות בעל-כרחו, הריהו נקרא עובד אלקים.
  3. 3. (משיחת ש"פ וארא, תשי"א)

מצוטט ב־3 עמודים

  1. ספר השיחות 152 לקוטי שיחות ח"א ע' 118
  2. ספר השיחות 117 לקו"ש ח"א ע' 118
  3. תורת מנחם בס"ד. פורים, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"א ע' 118

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.