ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע43

43

משא"כ בעל שלש ראיות אינו חייב בקרבן אא"כ היתה הראי' הראשונה (כמו השני') ברצון⁴ [וכמבואר בגמ'⁹, דזה ששנינו (במשנה¹⁰) "ראה ראי' ראשונה בודקין אותו" (אם היתה באונס) — אף שבעל ראי' אחת טמא גם באונס, ולמאי נפק"מ בדיקה זו — הוא "לקרבן", "דאי קמייתא באונס לא מצטרפא לשלש לחייבו קרבן"¹¹].

וצריך ביאור, מדוע הראי' השלישית דבעל שלש ראיות מחייבת קרבן גם אם היא מחמת אונס [דלא כבעל שתי ראיות, דראי' שני' צ"ל ברצון דוקא, כנ"ל); ולאידך — הראי' הראשונה שלו (משלש הראיות) צ"ל ברצון דוקא¹² [דלא כבעל שתי ראיות, דגם אם הראשונה באונס, טמא בראי' שני' (כשהיא ברצון)].

ב. ויובן זה ע"פ ביאור שלשת אופנים אלה בעבודה רוחנית:

ענין ה"זוב" הוא חולי, כמבואר ברמב"ם¹³, דיש טומאה היוצאת מהגוף באופן טבעי¹⁴, אבל זוב הוא הטומאה היוצאת מצד חולי.

והחילוק בעבודה בין שני אופנים אלו: הטומאה היוצאת מגוף האדם מורה על הרע שיש באדם, שיש בו שתי חלוקות¹⁵: א) רע טבעי הנמצא בו מצד עצם הבריאה, שכך נברא האדם שנשמתו הקדושה מלובשת בגוף גשמי וחומרי, עם יצר הרע (כמ"ש¹⁵ "כי יצר לב האדם רע מנעוריו") — כדי שיהי' ענין הבחירה; ב) רע שלא ע"פ טבע הרגיל, שהוא כמו חולי — שע"ז ארז"ל¹⁶ "חולי זה יצר הרע" — הרע שנתוסף בהאדם ע"י החטא.

והנה ב"רע" זה גופא שנתוסף ע"י החטא — יש ב' ענינים: א) ע"י חטא עץ הדעת נתוסף רע בכל בני אדם, והוא "זוהמת" הנחש שניתנה בחוה (כמחז"ל¹⁷ "הטיל בה זוהמא") ועל ידה — בכל בני אדם. ב) זה שהאדם מגרה יצרו עליו, שעי"ז נתוסף אצלו רע, יותר ממדת הרע שיש בו מצד חטא עה"ד.

הערות

4. נדה לה, א. רמב"ם שם.
9. נדה שם.
10. זבים שם.
11. ל' רש"י נדה שם.
12. ע"פ פרש"י (ורע"ב) הנ"ל (הערה 7) שהטעם שמטמא באונס הוא לפי "שרגלים לדבר שלא בא מחמת אונסו אלא מחמת זיבה ממש", י"ל שזהו דוקא לאחרי שראה ב' פעמים שלא מחמת אונס. אבל בר"ש זבים שם (ד"ה אונסו וספיקו — הובא בתוי"ט נזיר שם) דלשון המשנה "שרגלים לדבר" קאי רק על "ספיקו" ולא על "אונסו" (ודין אונסו הוא לימוד מקרא).
13. הל' מחוסרי כפרה שם בריש הפרק. פיה"מ זבים שם. וכ"ה ברמב"ן עה"ת פרשתנו (טו, יא).
14. ראה רמב"ן שם "וטעם טומאת ש"ז אע"פ שהוא בטבע התולדה כו'".
15. בכל הבא לקמן — ראה אור החמה לסבא דמשפטים (זח"ב צו, ב) מ"הרח"ו". וכן בזהר הרקיע לשם (סט, א ואילך).
15. נח ח, כא.
16. ויק"ר פרשתנו (פט"ז, ח). ירושלמי שבת פי"ד ה"ג. — וראה ד"ה והסיר גו' וד"ה חמשים שערי בינה תרנ"ג (בסה"מ תרנ"ג ע' רסא, ע' ער ואילך (ס' השיחות תש"ג ע' 202 ואילך)). קונטרס עץ החיים פ"ג. ועוד.
17. שבת קמו, רע"א. וש"נ. — ואף ש"ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" (שבת שם) — הרי ע"י חטא העגל חזרה (זח"א נב, ב. קכו, ב. ח"ב קצג, סע"ב) [אף שלא חזרה לגמרי — ראה לקו"ש חכ"א ע' 151 הערה 52. וש"נ].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

לקוטי שיחות 42 מאותו ספר נדה לה, א