271
א. רשות ונתינתכח לרופא לרפאות
... בהזדמנות זו הנני להביע ת"ח לכת"ר, באשר כנראה מדברי הרבנית תחי' עודד את רוחה, ויה"ר שגם מכאן ולהבא ירפא לא רק את גוף החולים הבאים אליו, אלא יעודד ג"כ את רוחם ויחזק בטחונם בהשי"ת.
וידוע אשר כמרז"ל שחזקי' גנז ספר רפואות, כבר נזהר הרמב"ם שלא יפרשו את המאמר נגד חכמת הרפואה, ופי' שזה הי' ספר סגולות (פי' המשניות להרמב"ם פסחים ספ"ד, מורה נבוכים ח"ג פל"ז) ונתנה תורה רשות (ועפ"י חסידות פי' ג"כ כח) לרופא לרפאות.
ואף שדעת הראב"ע (שמות כא, יט) שזהו רק בחולי שבחוץ ולא שבפנים (ראה ג"כ רמב"ן בפתיחתו לפי' עה"ת ור"פ בחוקותי הובא בט"ז ליו"ד ר"ס של"ו) — הרי כבר הלכה רווחת בישראל כהרמב"ם להשתמש ברפואות, ולבטוח בהשי"ת שישלח דברו — ע"י איש פלוני וסם פלוני — וירפאם. . .
(ממכתב א' אלול, תשי"א)
... ידוע, אשר רפואה מתקנת מכאן ולהבא (כתובות עד, ב) אבל אפשר גם לעקור את כל [הענין] מעיקרו (ראה חולין מח, א. שו"ת צפנת פענח ח"א סי"ד). והנה הגוף חיותו ובריאותו תלוים בנפש, וחיות ובריאות הנפש של איש הישראלי תלוים בתומ"צ, וכמרז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים שס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידים (זהר ח"א קע, ב) שאין זה רק דמיון במספר, אלא אדרבה מפני שייכות הענינים זל"ז משתוים הם במספרן (ראה תניא פרק נ"א).
והנה ברפואת האדם ברוחניות, רפואת הנפש, שמזה משתלשלת רפואת הגוף, ישנם ג"כ שני האופנים, אם רק תיקן המצב מכאן ולהבא, או עקירת הדבר מעיקרו והוא אם ע"י עבודה מיראה או מאהבה (יומא פו, א), אשר ע"י עבודה מאהבה לא נשאר גם רושם ממצב הבלתי מתאים הקודם ברוחניות, וחוזרים לאיתנם בגשמיות וברוחניות, לאיתן שבגוף ע"י גילוי איתן שבנשמה (ראה קו"א בתניא ד"ה וצדקה כנחל, לקו"ת ר"פ ראה, ד"ה אנכי נותן לפניכם היום ברכה).
(ממכתב כ"ו מ"ח, תשי"ג)
במענה על מכתבו — בלי הוראת זמן הכתיבה — בו כותב אודות שאלת הרופא במקום, ועיין ג"כ סנהדרין סוף פרק א', ובפרט ע"פ פירוש הרמב"ם (הלכות דיעות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.