38
ר"ח שבט
א. "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש גו' הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר"1, ואמרו רז"ל2 — הובא בפרש"י3 — "בשבעים4 לשון פירשה להם".
וצריך ביאור — בשביל מה הוצרך משה רבינו לפרש את התורה לישראל5 בשבעים לשון6?
בלבוש7 כתב "דחשש אולי אינם כולם בעלי לשון הקודש ולא הבינוהו כלום, דודאי עם רב כזו שהם יותר מששים רבוא יש בהם בעלי לשונות הרבה8 לכך אמר רש"י בשבעים לשון, כלומר כיון שחשש שמא יש בהם בעלי שאר לשונות. . ודאי הוצרך לפרש להם בכל השבעים לשונות דהי מינייהו מפקת שמא מאותו לשון שישאר שלא לפרש יש בהם והם לא יבינוהו".
אבל לכאורה פירושו צע"ג, דאם משה רבינו חשש מזה, למה המתין עד עתה, בסוף ארבעים שנה, לפרש את התורה בשבעים לשון, ולא עשה כן תיכף לאחרי מ"ת9? ועוד זאת, וכי מפני "חשש אולי אינם כולם בעלי לשון הקודש" הוצרך משה להטריח את כל בנ"י לשמוע פירוש כל התורה בכל שבעים לשון!
יש שכתבו10 "שמפני שראה משה רבינו ע"ה שישראל יגלו לבין שבעים אומות לפיכך באר אותה בשבעים לשון שבאיזה מקום שישראל יבואו ילמדו באותו לשון".
וגם תירוץ זה דורש ביאור, דכיון שדבר זה אינו נוגע לפועל עד שיגלו ישראל בין שבעים אומות — למה הוצרך משה רבינו ללמד כ"ז — כל התורה שבעים פעמים כל פעם בלשון אחרת ושרוב בנ"י ככולם לא הבינו אותן בכלל, וכמחז"ל שאפילו בסנהדרין רק אחדים11 הבינום — ולא סמך על חכמי ישראל בדורות שיהי' צורך בכך.
הערות
- 1. דברים א, ג. שם, ה.
- 2. ב"ר פמ"ט, ב. וראה תנחומא דברים ב.
- 3. דברים שם, ה.
- 4. ל' רש"י.
- 5. ברש"י סוטה (לה, ב ד"ה היאך למדו אוה"ע) ש"לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא הי' לנו מהיכן ללומדה" (וראה גם רד"ק יהושע ח, לב).
- 6. שהרי בנ"י דברו בלה"ק, כמחז"ל (מכילתא בא יב, ו. ועוד) שלא שינו את לשונם. וראה רד"ק תהלים קיד, א.
- 7. על פרש"י דברים שם.
- 8. ראה פרש"י בא (יב, לח) שה"ערב רב" — "תערובות אומות של גרים".
- 9. בבאר בשדה על פרש"י שם, ד"אחר שבאו לעבר הירדן שכבר כבש סיחון ועוג היו האומות באין להתגייר [וראה רש"י נצבים כט, י] שנפל פחדם על כל העמים והם לא היו מכירים לשה"ק לכן הוצרך משה לבאר התורה בע' לשון". ולהעיר משטמ"ק [חי' המיוחסים להריטב"א (ירושלים, תשד"מ)] לברכות (יג, א) בשם הראב"ד, דהמ"ד (שם) ד"כל התורה כולה בכל לשון נאמרה" ס"ל דכשמשה למד תורה לישראל, "לפי שהיו בהם גרים משאר לשונות. . הי' מלמדה לכאו"א בלשונו". אבל לכאורה גם לפ"ז צ"ל שיש חידוש בהא שבסוף שנת הארבעים פירשה להם בשבעים לשון.
- 10. הובא באמרי שפר על פרש"י תבוא כז, ח.
- 11. ראה סנהדרין יז, ריש ע"ב וברש"י שם. תוד"ה ויודעים מנחות סה, א.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג לקו"ש חל"ו ע' 38
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש חל"ו ע' 38
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו. סנהדרין יז, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. סנהדרין יז, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ב. סנהדרין יז, סע"א ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו סנהדרין יז, א
- מאמרי אדה"ז תרסב סנהדרין יז, סע"א
- תורת חיים רא, ג סנהדרין יז, סע"א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א סנהדרין יז, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א סנהדרין יז, א