ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ג147

147

את בנ"י לא היו לצל בלבד, אלא שימשו לעוד כו"כ ענינים, כמבואר בחז"ל שהענן הי' משוה את ההרים והורג את הנחשים⁴⁹, וכן הגינו מפני חצי האויבים⁵⁰, ולמה נבדל ענין זה שבענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל", אשר משום כך הזכר לענני כבוד הוא דוקא ורק בעשיית סוכות העשויות לצל (בלבד)?

ויש לומר, שאדרבה, בזה מתורצת קושיית הב"ח⁵¹ (ועוד), דהרי "כמה מעלות טובות למקום עלינו שהאכילנו את המן ונתן לנו הבאר ושאר חסדים ולמה ציוה יותר במצות סוכה לזכור החסד של הושבת דסוכות יותר משאר חסדים"? ומבואר במפרשים⁵² "שהבאר והמן היו. . דבר הכרחי שא"א בלי מציאותם כלל" ולכן "לא הוקבע רמז להם אבל ענני כבוד שלא הי' כל כך הכרחי כמו הם אלא כדי שלא יהיו בחורב ביום וקרח בלילה⁵³ הוקבע ימי החג רמז לענינם".

ועד"ז הוא בענין פרטי הדברים ששימשו בהם ענני הכבוד, שעניני ההגנה שבהם (כמו ההגנה מן האויבים והריגת נחשים ועקרבים) שהיו נוגעים לנפשות אין עושים להם זכר [ואפילו זה שהשוו את ההרים (מנמיך את הגבוה כו'), הרי כיון שזה שייך לעצם הליכתם במדבר, י"ל שזהו כמו ענין הכרחי, כדי שיוכלו להגיע לא"י], אלא הזכר דחג הסוכות נקבע מלכתחילה רק על פרט זה "שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש", שהוא חסד וחיבה יתירה כדי שהליכתם במדבר תהי' באופן שאין בה צער כלל⁵⁴.

ועפ"ז מתורצת בפשטות גם קושיית הרא"ם⁵⁵ (שהובאה בב"ח כאן⁵⁶), "למה לא ציוותה התורה שיעשו בסוכה א' מלמעלה וא' מלמטה וד' מד' רוחות

הערות

49. מכילתא בשלח יג, כא. ספרי (ורש"י) בהעלותך י, לד. ועוד.
50. וכמ"ש בלבוש או"ח כאן "ושיגינו עליהם מן האורבים" (וראה מכילתא בשלח יד, כ (ורש"י שם, יט. יתרו יט, ד). ספרי (ורש"י) תצא כה, יח. ועוד). — וע"פ המבואר בפנים מובן בפשטות הטעם שענין זה לא הובא בטושו"ע (ושו"ע אדה"ז).
51. לטאו"ח כאן.
52. בית אלקים (להמבי"ט) שער היסודות פל"ז. וראה גם לקו"ש חי"ח ע' 258 הערה 53.
53. כ"כ גם בחינוך מצוה שכה. אבל בטושו"ע הביאו רק ההגנה משרב ושמש. ולכאורה הא שסוכה צ"ל "עשוי' לצל" שייך רק לההגנה משרב ושמש.
54. ואולי י"ל שגם מטעם זה מדגיש אדה"ז "שהקיפם בהם לצל", כי מלשון "לבל יכה בהם שרב ושמש" משמע שהכוונה להגנה מהכאת השמש, הפוגעת בבנ"י (וראה לשון הב"ח בסוף הסימן), ולכן מוסיף אדה"ז שעיקר הזכירה הוא לענין החיובי, "שהקיפם בהם לצל", היינו לא רק שלילת הכאת השמש, אלא הליכה מתוך עונג.
55. בהעלותך שם.
56. בב"ח שם תי' לשיטתו שסוכה היא זכר ליצי"מ שעיקר הזכירה היא רק לההגנה שבענני כבוד "מפני החמה", כי "מזה יגיע לזכרון שאר נפלאותיו. . אשר עשה להגין עלינו ביצי"מ והדבר ידוע שהאחד למטה לא הי' להגין. . כ"א להנמיך הגבוה". אבל: א) עדיין קשה להדיעות שסוכה אינה זכר ליצי"מ (ראה לעיל ס"א). ב) גם הענן שלפניו הי' להגן, שהרי הרג את הנחשים[ednref_31_*] (רש"י בהעלותך שם), ואין עושים זכר לענן זה (וראה גו"א שם). ג) לפרש"י בהעלותך שם גם הענן שלמטה לא הי' להנמיך את הגבוה (שזה נעשה ע"י הענן שלפניו), אלא להגנה כו', וכמו שהקשה בבית השואבה ריש הל' סוכה אות ג'. וראה צידה לדרך שם. [edn_31_*]) ולאידך, לדבריו שזה שלמטה הנמיך את הגבוה, הרי ענן זה הגין בפני נחשים ועקרבים (וראה פרמ"ג (א"א) שם).

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 257 לקו"ש חל"ב ע' 147

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.