224
חינוך דמשכן59 ע"י משה ביום שמיני למילואים, באופן שעשה בו עבודה לפני גמר הבנין — והיינו בזה ד"ואת מזבח העולה שם פתח משכן אוהל מועד ויעל עליו את העולה ואת המנחה" לפני הקמת "החצר סביב למשכן ולמזבח", הי' זה חינוך לכל זה.
ה. ויש לבאר בעומק יותר, בהקדם עוד שאלה, דלכאורה זה שהועמדו הכלים לפני הקמת כל המשכן ה"ז היפך הסדר שציווה הקב"ה, וכמו שהביא רש"י בתחילת הפרשה60 "אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא כל אשר צוה ה' את משה. . כי משה ציוה לבצלאל לעשות תחלה כלים ואח"כ משכן אמר לו בצלאל מנהג העולם לעשות תחילה בית ואחר כך משים כלים בתוכו אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה".
וכן הי' סדר הקמת המשכן וכליו בעת המסעות, וכנ"ל שתחילה היו בני גרשון ובני מררי מקימין את המשכן, וכשבאים בני קהת "מוצאים אותו על מכונו ומכניסין בו הארון והשולחן והמנורה והמזבחות"61.
וא"כ יפלא ביותר למה ביום הראשון דהקמת המשכן הי' בסדר הפוך: בנוגע מזבח העולה שהוקם והקריבו עליו לפני שהקימו את החצר סביב, ובנוגע לשאר הכלים, ד"ויבא את הארון אל המשכן" ואח"כ "וישם את פרוכת המסך"62, וכן היתה הכנסת הכלים באוהל מועד והקרבה עליהם לפני השלמת הבנין ע"י "וישם את מסך הפתח למשכן", שלכאורה בנין בלי פתח אינו בנין גמור.
אלא שהן הן הדברים: "בנוהג שבעולם", היינו כפי סדר הרגיל צריך "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו", ובנין כזה שמוגדר בגדרי "סדר העולם" אינו ענין קיים ונצחי; וכדי שיהי' ענין הנצחיות והקיום ב(מצות) "ועשו לי מקדש", דמקריבין אע"פ שאין בית "ואוכלין כו' אינה מוקפת מחיצות" — הנתינת כח ע"ז בא דוקא מהקמה באופן כזה שהי' ביום שמיני למילואים, שהוא לא "כנוהג שבעולם", אלא בשינוי (למעלה) מסדר התמידי.
ולכן הי' יכול לחול, להיות שם מעשה הקרבה בנוגע ללחם הפנים והדלקת המנורה והקטרה על מזבח הזהב גם לפני גמר המשכן, ולפני נתינת מסך פתח למשכן (וגם לפני נתינת מזבח העולה והקמת החצר סביב), כי כלל זה שבכדי שיחול שם משכן צריכים לכל החלקים וכל כליו הוא באופן ד"סדר" — "בנוהג שבעולם", אבל לא לפני זה, שאז הוא לפני תנאי הנוהג בעולם, אז אין הגבלה בזה.
ו. ומזה גם הוראה בעבודת האדם לקונו: עבודת האדם כפי שצ"ל ע"ד הרגיל, תמידים כסדרם, היא העבודה ע"פ סדר והדרגה, מלמטה למעלה, תחילה העבודה בכלל, בענינים כלליים ואח"כ בענינים פרטיים. אבל מזמן לזמן (ובפרט בדרא דעקבתא דמשיחא כאשר "אין אתנו יודע עד מה" בסוד עבודת הבירורים) צ"ל אופן העבודה שלמעלה מ"נוהג שבעולם" — סדר והדרגה — אלא חטוף ואכול חטוף ושתי.
ובכללות, צ"ל כן בתחילת חינוך כל
הערות
- 59. אף שע"פ הלכה במשכן עצמו כיון שהוא לשעה הוי בעיקר קדושת מחיצות — ראה תוד"ה בשילה יומא מד, א. חסדי דוד שבהערה 23. ועוד.
- 60. לח, כב.
- 61. פרש"י בהעלותך י, כא.
- 62. וכן הוא בהציווי בפרשתנו — מ, ג. ובציווי ה' למשה בפ' תרומה (כו, לג) נאמר תחילה נתינת הפרוכת ואח"כ "והבאת שמה. . את ארון העדות". וראה רמב"ן ואוה"ח שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.