ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגפינחסשיחה ב172

172

רש"י²⁰ "וישב יעקב — ביקש יעקב לישב בשלוה"). ומהו ענינו של עונש כזה, שהוא דבר והיפוכו — נמצאים באדמה (בגיהנם), ושם גופא — במקום "גבוה", ובאופן של "נתבצר" (וישיבה בשלוה)?

וכדי לתרץ שאלה זו מדייק רש"י "ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם לפיכך נתבצר להם כו'" — כלומר: החסרון בתשובתם של בני קרח הי' בכך שהיתה רק הרהור בלב ולא בדיבור בגלוי, באופן שלא נודעה לאיש. ואדרבה, תשובתם היתה בשעת המחלוקת, היינו, שלפי ראות עינים עדיין המשיכו במחלוקת, וביחד עם זה עלה בלבם הרהור תשובה.

[בפרש"י לתהלים²¹ אמנם כתב "ובשעת המחלוקת פירשו" — אבל מזה שבפירושו על התורה סתם "ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם" (ולא כתב ש"פירשו") מובן, שמפשטות הכתובים (בחומש) משמע שלא פירשו מן המחלוקת (והטעם בפשטות, שאם פירשו לא היו נבלעים באדמה²²), ורק הרהרו תשובה בלבם²³].

ולכן הי' עונשם משונה כנ"ל, כי ה"ז מדה כנגד מדה: כמו שהנהגתם היתה באופן של דבר והיפוכו, שבפועל ובגלוי לא הי' ניכר שפירשו מהמחלוקת אלא שבסתר מחשבתם והרהורם נבדלו משאר עדת קרח — כך גם עונשם הי' במדה זו, שראו כל ישראל שנענשו בדומה לקרח ועדתו שכמוהם נבלעו באדמה, אלא ששם באופן מובלע בארץ נבדלו מן השאר, "מקום גבוה בגיהנם וישבו שם".

ג. ויש לומר, שבזה מתרץ רש"י בדרך אגב (כדרכו) תמי' כללית בפסוק זה — דכל הכתוב "ובני קרח לא מתו" מה בעי הכא? סיפור זה שבני קרח לא מתו כי עשו תשובה, מקומו לעיל בפ' קרח, כשהתורה מספרת גופא דעובדא.

בפשטות יש לומר, כי כאן בפרשתנו הוצרך הכתוב להודיענו שלא מתו, כדי שלא יקשה לן זה שמונה בין משפחות בני לוי את "משפחת הקרחי"²⁴, ולכן מקדים הכתוב ש"בני קרח לא מתו"²⁵, וכיון שלא מתו בהבלעם ו"נתבצר להם מקום גבוה. . וישבו שם", הרי מסתבר שבמשך הזמן יצאו משם²⁶, ומהם יצאו (כפרש"י לעיל בפ' קרח, כנ"ל) שמואל הנביא וכ"ד משמרות כו'.

[בכמה מפרשי רש"י²⁷ כתבו דמ"ש רש"י "נתבצר כו' וישבו שם", כוונתו שבני קרח נשארו שם לעולם.

הערות

20. וישב לז, ב סד"ה אלה.
21. מב, א.
22. ולהעיר ממחז"ל (סנהדרין קט, סע"ב ואילך) שאון בן פלת, אף שהי' בעצה, ניצל ע"י אשתו (אלא שרש"י לא הביאו. וראה שיחת ש"פ קרח תשל"ג).
23. ולשון רש"י בפ' קרח "עשו תשובה" — י"ל שקיצר שם בלשונו (כיון שאינו מקומו), וכוונתו כמ"ש כאן להרהור תשובה בלב.
24. כו, נח.
25. ומה שנאמר זה כאן (במנין משפחות בני ראובן), ולא במקומו — ראה לקמן סעיף ה.
26. ולהעיר שרש"י כותב ברור "בגיהנום". אבל ראה בחיי ועוד כאן, שמקום הבליעה נק' גיהנום. הרשב"א בהכותב לע"י מגילה שם.
27. ראה רא"ם, ס' זכרון, קצור מזרחי, ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.