121

אצל קרבנות שצ"ל⁸ "תמימין ומובחרין", "מן המובחר"].

[ויש לומר, שהספרי יליף דין זה מלשון הכתוב "חלבו ממנו", דלכאורה תיבת "ממנו" מיותרת. ובספרי לעיל עה"פ⁹ "והרמותם ממנו" — "ממין על מינו ולא ממין על שאינו מינו", שמפרש "ממנו" — "ממינו"¹⁰. ועפ"ז י"ל, שלספרי הפירוש ב"חלבו ממנו" היינו שגם אם הוא "ממינו", צ"ל מן המובחר שבו, דהיינו מובחר מן היפות גופא].

ב. אלא שלכאורה יש לעיין אם יש לפרש דהש"ס פליג על הספרי בזה, שהרי שנינו בפירוש¹¹ "כל מקום שיש כהן תורם מן היפה" (ורק כשאין כהן "תורם מן המתקיים", ולדעת ר' יהודה¹¹ "לעולם הוא תורם (רק) מן היפה"), ועכצ"ל שגם לשיטת הש"ס החיוב ד"בהרימכם את חלבו ממנו" אינו רק איסור לתרום מן הרעה על היפה, אלא שחייבים לתרום "מן היפה".

וכן שנינו¹² "וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע", הרי שהחיוב לתרום "מן היפה" פירושו גם "מן היפה על הרע", ואין תורמין מן הרע על הרע.

איברא שבמשנה שם ממשיך "(תורם מן היפה על הרע) אבל לא מן הרע על היפה", וע"פ הנ"ל הו"ל להתנא לומר רק "אבל לא מן הרע" שאז ה"ז כולל גם לא מן הרע על הרע, ומשמע לכאורה, שהאיסור הוא רק "מן הרע על היפה". אבל י"ל דהא שנקט התנא "אבל לא מן הרע על היפה" הוא מחמת המשך דבריו, "ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה", ולכן נקט "מן הרע על היפה" להשמיענו חידוש, שגם באופן כזה, שלא רק שלא תרם מן היפה, אלא עוד זאת, שתרם מן הרע על היפה, מ"מ בדיעבד תרומתו תרומה. אבל לכתחילה אסורים לתרום (לא רק מן הרע על היפה, אלא) אפילו מן הרע על הרע.

וזהו גם הטעם שבש"ס שם נקט ר' אילעאי "תורם מן הרעה על היפה" (שהוא ב"נשיאות חטא"), דלא כלשון הספרי "שהפרשתם אותו שלא מן המובחר" — שאין צ"ל שזוהי פלוגתא, אלא טעם השינוי, כי כוונת ר' אילעאי להשמיענו (לא עצם הדין שהוא בנשיאות חטא, אלא) הדין ש"תרומתו תרומה", ובזה חידוש יותר בתורם מן הרע על היפה; משא"כ הספרי שבא להשמיענו עצם הדין שהוא "בנשיאות עון", סתם וכתב "שלא מן המובחר", שזהו החידוש, דאפילו אם רק לא הפריש מן המובחר, יש עליו נשיאות עון¹³.

ג. אבל דוחק לפרש כן שיטת הש"ס, כי בכ"מ שמצינו במשנה וגמ' האיסור שלא יתרום מן הרע, נאמר "לא מן הרע על היפה"¹⁴ [או לא ממין פלוני (שהוא רע) על מין פלוני (שהוא טוב)¹⁵] — אף שבמקומות אלה לא נזכר כלל הדין שבדיעבד תרומתו תרומה. ומשמע, שהאיסור הוא רק מן הרע על היפה.