ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגשלחשיחה ג101

101

הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן".

משא"כ הטור ס"ל ד"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" הוא מגוף49 מצות ציצית50.

[וכמו שביאר הב"ח51 דברי הטור בזה שמקדים להתעטף בציצית לפני הנחת תפלין "לפי שציצית באים כדי לזכור כל המצות52, אבל התפילין היא מצוה יחידית כו'".

ולהעיר מדברי הב"ח53, בהטעם שהביא הטור הכוונה במצות ציצית "ויכוין בהתעטפו שציונו המקום להתעטף כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם" (אף "שאין זה מדרכו בחיבורו זה לבאר כוונה לשום מקרא שבתורה"54), "דלפי שכתוב בפרשת ציצית55 למען תזכרו גו' יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויות בכוונתה שיכוין בשעת קיום המצוה"56, "שלא54 קיים המצוה כתיקונה אם לא יכוין אותה הכוונה"57].

ולכן אין לחלקם לב' ענינים, וכמפורש בלשונו "להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית. . כי עיקר מצותה על זכירת המצות"58.

ז. והנה כ"ז הוא בקיום מצות ציצית מעיקר הדין, היינו בטלית גדול, דגם להדיעה שאין "וראיתם אותו" מגוף המצוה, ה"ה פרט בהמצוה, ובמילא פשוט דמצות טלית גדול היא ללובשו ע"ג ה

הערות

  1. 49. ומה שהביא הטור בריש ס"ח "ונק' ציצית ע"ש החוטין הנפרדים", כ' בנוגע להלכה ש"ע"כ צריך להפרידם זמ"ז" (כמ"ש הב"ח שם), ולא כברמב"ם שבזה התחיל כל הל' ציצית — כהגדרה על מצות ציצית (וראה רמב"ם שם פ"א סה"ח).
  2. 50. וכמפורש בזהר פרשתנו (רע"מ) קעד, ב: ציצית פקודא דא איהו לאדכרא כל פקודי אורייתא כו'.
  3. 51. ר"ס כה.
  4. 52. ולהעיר שגם בסכ"ד שם, במ"ש הטור "גדולה מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות דכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית עולה ת"ר וח' חוטין וה' קשרים י"ג הרי תרי"ג" — מפרש הב"ח שם שהכל "הוא גורם לזכרון, דע"י שיעלה על מחשבתו דציצית עולה כו' תרי"ג ע"י כך יזכור כל תרי"ג מצות". ע"ש בפרטיות. והוא דלא כפשטות הפי', שהיא מצ"ע שקולה (וע"ד שנאמר בע"ז ושבת בפרש"י סוף פרשתנו הלשון שקולה). וראה לקו"ש ח"ח ע' 97 ואילך.
  5. 53. או"ח ס"ח ד"ה ונקראים ציצית. סתרכ"ה קרוב לתחלתו.
  6. 54. ל' הב"ח שם סתרכ"ה.
  7. 55. פרשתנו טו, מ.
  8. 56. לשונו שם ס"ח.
  9. 57. וי"ל שזהו רק לשיטת הטור ד"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'" הוא מגוף מצות ציצית. אבל לדיעה הב' הנ"ל דאינו מגוף המצוה, י"ל ד(אף אם נדייק בתיבת "למען" כדברי הב"ח שם גבי תפלין וסוכה) שאני ציצית מתפילין וסוכה, דבתפילין וסוכה נאמרה תיבת "למען" על קיום המצוה, "והי' לך לאות גו' למען תהי' תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" (בא יג, ט), "בסוכות תשבו גו' למען ידעו דורותיכם גו'" (אמור כג, מבג), ואילו בציצית — הכתוב "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי" בא בהמשך להכתוב "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם", שלדיעה הנ"ל אינו מגוף קיום המצוה. וראה עולת תמיד או"ח שם סקי"א.
  10. 58. וכ"מ מדברי רבינו יונה בספר היראה קרוב לתחלתו, וכמו שהביא בביאורי הגר"א בשו"ע שם רסכ"ד. וראה גם שו"ת הריב"ש ח"ב סקכ"ו (הובא בב"י שם סכ"ד). ולהעיר מפסקי דינים להצ"צ לאו"ח ס"ח (אות ז): אבל בציצית נזהרין כל העולם ואין זה מדת חסידות לבד כ"א מצוה דאורייתא כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם כו'. ע"ש.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. שולחן ערוך יז לקו"ש חל"ג ע' 101
  2. שוע"ר עם ביאור דברי שלום ח הלכות ציצית ועטיפתו לקוטי שיחות חל"ג ע' 101
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום כה דיני תפילין בפרטות לקוטי שיחות חל"ג ע' 101

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.