ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגבהעלותךשיחה ג75

75

שב שכוונת האב במנוע ממנו מאכלים אלו הוא רק כדי לייסרו ולהענישו (ולא לטובתו), וכן בעניננו, שבנ"י התלוננו שהקב"ה אינו רוצה שיהנו ממאכלים אלו (אלא שבמשל טעמו של האב הוא לטובת הבן, כל בניו, ובנמשל — הוא מפני טובתם של המיעוט, המניקות, כדלקמן).

ה. ועפ"ז מיושבים גם הדיוקים הנ"ל ברש"י:

א) מקדים "שום" ל"בצל" ("אל תאכלי שום ובצל") — כי ב"שום" מודגש ומוכרח שהוא מאכל קשה רק למניקות בלבד ולא לכל ישראל — שהרי חכמים³³ מנו כמה מעלות טובות באכילת שום, ועד שעזרא תיקן ש"אוכלין שום בערב שבת"³⁴ (ובגלל זה נקראים כל ישראל "אוכלי שום"³⁵), ועכצ"ל ששום הוא מאכל קשה רק למניקות, ומזה למדים על השאר, שהם מאכלים קשים רק למניקות ולא לכל ישראל.

ב) רש"י משמיט "עוברות" — כי לפי פשוטו של מקרא מסתבר למעט ככל האפשר מספר בנ"י שמאכלים אלו רעים עבורם, כי דוקא אז מובנת תלונתם של ישראל. וי"ל שס"ל לרש"י, שע"ד הפשט לא שייך לומר (בבירור) בנוגע למן שמינים אלו (כפי שהיו במן) הם קשים למעוברות, לפי שההיזק ממאכלים למעוברות י"ל שהוא (בעיקר) מריח המאכלים, כדאיתא בגמ'³⁶ שבמעוברת נוגע ותופס מקום מה שמריחים, "עוברה שהריחה". ולכן לא שייך זה בנוגע להמן שרק טעמו הי' משתנה ולא ריחו³⁷.

ובדרך זו יש ליישב עוד דיוק בהמשך לשון רש"י בכתוב זה, שמפרש ג' מינים הראשונים "הקשואים — הם קוקומברו"ש בלע"ז. אבטחים — בורק"ש. החציר — כרישין פוריל"ש, ותרגומו ית בוציניא וכו'".

ואינו מובן:

א) מהו דיוק לשון רש"י גבי "קשואים" — "הם קוקומברו"ש", שלא כתב כן גבי אבטחים וחציר?

ב) מהי כוונת רש"י בהביאו "ותרגומו ית בוציניא וכו'", שמביא רק התרגום על "קישואים" ("ית בוציניא"), והשאר רק מרמז ב"וכו'"? דממ"נ, או שהו"ל להעתיק התרגום גם על אבטחים וחציר [ובפרט ש"חציר" יכולים לפרש מלשון עשב³⁸, כמ"ש³⁹ מצמיח הרים חציר, וא"כ ודאי שהו"ל לרש"י להוכיח שכאן פירושו "כרישין" מהתרגום שכתב "כרתי"⁴⁰] — או אם סמך שהתלמיד יעיין בעצמו בתרגום (וכפי שמצינו בכמה מקומות שרש"י רק מציין לתרגום), למה העתיק (התחלת) לשון התרגום "ית בוציניא"⁴¹?

הערות

33. ב"ק פב, א.
34. ב"ק שם. וראה מג"א או"ח ר"ס רפ. שו"ע אדה"ז שם.
35. משנה נדרים לא, רע"א (וברש"י ותוס' שם). וראה שבת (קיח, ב) במה מענגו. . ראשי שומין.
36. יומא פב, א.
37. וזה שרש"י בפי' על הש"ס הוסיף גם "עוברות" — י"ל (א) שתינוק שכבר לומד ש"ס יודע יותר מהנעשה בנוגע לעוברות ואכילתן, (ב) (בדוחק עכ"פ) שרש"י מביאו דרך אגב, להסביר לתינוק שרואה בש"ק שכל הב"ב אוכלים בצל משא"כ העוברות נזהרות מבצל (אף שאצל המן שלא נשתנה ריחו לא הי' שייך).
38. ראה ראב"ע כאן.
39. תהלים קמז, ח. ועד"ז שם קד, יד. ועוד.
40. וכ"ה בתרגום ירושלמי. ובתיב"ע "קפלוטיא" (ראה משנה נדרים נג, א ובפיה"מ להרמב"ם ועוד שם).
41. לכאורה י"ל שרש"י מעתיק לשון הת"א כיון שבתיב"ע ות"י תרגמו באו"א (ראה ס' "כללי רש"י" (קה"ת, תש"מ) ע' 74 (בהוצאת תנש"א ע' 131). וש"נ). אבל להעיר, שגם באבטחים וחציר תרגמו באו"א. ומסתבר שעיקר הדגשת רש"י היא בתרגום ד"קישואים", כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.