ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך להנחשיחה א19

19

א) שבעלי חיים שבהעולם באים מאליהם; ב) המובחרים שבהם (מינים טהורים) באו שבעה שבעה, ומשאר המינים באו שנים שנים; ג) בלכתם אל התיבה הלכו בסדר מסודר כו' מבלי להזיק זל"ז].

וזהו עומק כוונת דברי הזוהר כאן, דהגם שעבודת נח היתה עבודה נעלית ומיוחדת, המתאימה להיות יסוד להנהגת העולם מחדש, ובמילא היו כלולות בה כל הג' דברים הנ"ל, בהשלמת עבודת ה"אדם" בהבריאה [א) לעמוד על משמרתו חזק באופן שלא יתפעל ולא יתחשב עם סביבתו; ב) לפעול יציבות וקיום בעולם; ג) להעלות את העולם למעלה יותר מכפי שהוא מצ"ע גם בתכלית הטוב] — מ"מ "אינו נחשב לכלום".

וטעם הדבר, כי זה הי' מעין גדר חינוך בלבד⁴⁶ להשלמת הבריאה — ג' עבודות אלו כמו שהיו לאמיתתם, בדרא דאברהם בדרא דמשה ובדרא דדוד.

ה. וי"ל הביאור בזה:

אף ע"פ שבעצם מעשה המצוה אין חילוק בין קיומה מצד "חינוך" בלבד לקיומה מצד החיוב (מצווה ועושה) — שהרי כשמחנכין את הקטן במצוה יש לחנכו (לכמה דיעות⁴⁷) לעשות בהכשר גמור כגדול — מ"מ יש הפרש יסודי ביניהם בתוכן ענין הקיום, והוא: ענין החינוך אינו אלא להרגיל את הקטן במצות שיתחייב בהן בגדלותו⁴⁸, שזהו בעיקרו ענין של מניעה והפרשה, והיינו, שלהיות ש"עיר⁴⁹ פרא אדם יולד", יש לחנכו ולהרגילו שילך בדרך הישרה באופן שכשיגדל ילך בדרך התורה⁵⁰.

ומטעם זה: א) אף שהחינוך הוא בכל המצות, חובת החינוך היא במצות ל"ת יותר מבמ"ע⁵¹; ב) "מחנכין אותן (הקטנים) לעבוד מיראה"⁵², והיינו שאופן קיום המצות של הקטן אינו באופן של קיומו של הגדול המחוייב, ש"עושה האמת מפני שהוא אמת"⁵³.

ונמצא שעיקר החילוק בין גדר חינוך דקטן לקיום המצות דגדול הוא — דהקיום מצד חינוך אין בו תכלית לעצמו, אלא תכליתו שיהי' מחונך ורגיל במצות שיתחייב בהן בגדלותו; ואילו קיום ציוויי ה' בגדול הרי תכליתו הוא בהקיום עצמו — לקיים ציוויי ה'.

וזהו החילוק בין עבודת ופעולת נח בשלשת הענינים הנ"ל (ישראל, תורה ומלכות), שהיתה רק בגדר חינוך, ובין עיקר ענינן כפי שהיו ב(דרא ד)אברהם, משה ודוד⁵⁴:

הערות

46. ראה לקו"ש חכ"ב ע' 5 (באו"א קצת) בפרטיות יותר לגבי קרבנות דנח, דתקופת האבות הוי כחינוך, וקרבנות נח לפני זמן החינוך. ולהעיר דמאברהם התחיל ב' אלפים תורה (ע"ז ט, א).
47. ריטב"א סוכה ב, ב (ד"ה אר"י מעשה). ר"ן יומא פב, א (במשנה).
48. ראה רש"י סוכה שם ד"ה מדרבנן; חגיגה ו, א ד"ה קטן.
49. איוב יא, יב ובמפרשים.
50. ראה בארוכה של"ה (שער האותיות דרך ארץ) סג, ב ואילך.
51. ראה שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ג ס"ב ואילך. חינוך קטן שבתניא בתחלתו (ראה תניא עם ליקוט פי' כו' — שם). — הדיעות בזה ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חינוך קרוב לסופו. וש"נ. ולהעיר מפרמ"ג פתיחה כוללת ח"ב אות ג' בתחילתו.
52. ל' הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"א וה"ה.
53. רמב"ם שם ה"ב.
54. וזהו הפי' בזוהר "אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום", דאף שחינוך הוא יסוד האדם, וכמ"ש (משלי כב, ו) "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", הרי אופן ודרך העבודה דחינוך לגבי אופן ודרגת העבודה דגדול המצווה ועושה בקיום המצות לשמה "אינו נחשב לכלום".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.