5
גו'"34 (דאם זוהי כוונת רש"י, הו"ל לפרש זה בהדיא, כי עדיין לא למדנו שהלויים נמנו "מבן חודש גו'") — אלא (גם) מפני שלא נפקדו (כלל), כדלקמן סעיף ו].
ולפירוש זה, מש"נ "אך את מטה לוי לא תפקוד" פירושו, פשוטו כמשמעו — שלא יפקוד את הלויים, כדי להצילם מגזירת המרגלים34.
ה. עפ"ז מתורצות כל הקושיות דלעיל (סעיף ב) — כי כל כוונת רש"י היא לתרץ אריכות הלשון שבכתוב זה (כנ"ל), ולכן:
א) אין זה שייך לפסוק "והלוים גו' לא התפקדו בתוכם".
ב) פשוט מה שלא הביא רש"י סיום הכתוב "בתוך בני ישראל" — א) מכיון שלא נחית כאן לתרץ מדוע נמנה שבט לוי לבדו מדיוקא דקרא "בתוך בני ישראל" (הא לעצמן נמנו), אלא להסביר אריכות הלשון, כנ"ל; ב) אין מקום להביא סיומא דקרא, מאחר שכוונתו לומר שיש לפרש (כפירוש הב') שרישא דקרא ("אך את. . לא תפקוד") הוא ענין בפ"ע, והסיום "בתוך בני ישראל" אינו מוסב ל"לא תפקוד" שבתחילת הכתוב.
ג) לא הסתפק רש"י בפירוש הא', כי הלשון "אך את מטה לוי לא תפקוד" בפשטות יותר לפירוש השני, שלפיו פירושו כפשוטו ממש, ש"את מטה לוי לא תפקוד" כלל.
ו. אלא שעדיין צריך ביאור במה שנת"ל, שלפי הפירוש השני לא חלה גזירת המרגלים על הלויים (לא מפני שלא נכללו בכלל בני "עשרים שנה ומעלה", אלא) מפני שלא נפקדו — דלכאורה, הרי סוףסוף נמנו הלויים "על פי ה'", ומהי שייכות גזירת המרגלים לאופן המנין (אם ע"י שקלים או "על פי ה'")?
וי"ל, שזה מובן ע"פ פרש"י דלעיל:
בר"פ תשא נאמר "כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו גו' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם", ופרש"י "ולא יהי' בהם נגף — שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם" (ולכן צ"ל המנין ע"י שקלים "ואל תמנם לגולגולת", שזה מציל מן ה"עין הרע"). ונמצא, שהמנין ("בפקוד אותם") עלול לגרום שליטת עין הרע ודבר (אף שסיבת המנין היא — כפרש"י — "מתוך חיבתן לפניו").
ומזה יובן גם לעניננו — ובהקדם:
הטעם שהוצרכו הלוים לשמירה מיוחדת מגזירת המרגלים, אינו מפני שהיו חייבים עונש על חטא (שהרי הלויים לא השתתפו בעצת המרגלים, כמפורש בפרש"י35), אלא מפני36 שנגזרה גזירה על
הערות
- 34. כבב"ב קכא, ב. וראה רש"י שלח יד, כט. — אבל להעיר מלשון רש"י שם "כל הנמנה לכל מספר שאתם נמנין בו כו' כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו ואלו הן מבן כ' שנה וגו'". דמשמע, דמ"ש "ואלו הן מבן כ' שנה וגו' להוציא שבטו של לוי" הוא רק הסימן איזה מבנ"י נכללו ב"כל אותן מספרות", אבל הטעם שלא נכלל שבט לוי בהגזירה הוא מפני שאין הם נמנים (בכלל) "לכל מספר שאתם נמנין בו". וצ"ע.
- 34. וצ"ע במנין הב' דבני לוי מבן ל' עד בן נ' (לקמן ד, א ואילך. נשא ד, כא ואילך) שבפשטות לא הי' "ע"פ ה'" (כל' רש"י פרשתנו ד, ב "מנה מהן כו'"). וראה רשב"ם ב"ב שם. ואולי זהו הדיוק (פרשתנו שם. ר"פ נשא) "נשא גו'" ולא "פקוד" [ורק אצל בני מררי לא נאמר "נשא" אלא "תפקוד" (נשא ד, כטל). ואצל בני גרשון נאמר (שם, כג) גם "תפקדם"]. וראה כלי יקר הנ"ל. לקו"ש חי"ח ע' 46 ואילך. ואכ"מ.
- 35. דברים א, כג. — וכבר האריכו במפרשי רש"י. ואכ"מ.
- 36. ראה עד"ז דברי דוד וחי' ופי' מהרי"ק על פרש"י כאן.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 133 לקו"ש חל"ג ע' 5
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.