70

פלל "הכא יהון פלחן דריא", וברש"י14 "ה' יבחר. . את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות". אבל זה ש"הוא המקום שבנה בו נח כו' והוא המזבח שהקריב עליו קין כו' ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא" — מאי שייך לענין "זה מזבח לעולה לישראל"15?

ואם כוונתו להדגיש שייכות המקום למזבח ע"י ריבוי המזבחות שנבנו במקום זה — הי' צריך להביא גם שיעקב אבינו בנה מזבח במקום זה (בהר המורי'), כמרז"ל16 "לא כאברהם שכתוב בו הר. . ולא כיצחק שכתוב בו שדה. . אלא כיעקב שקראו בית"17, שמזה מוכח שגם יעקב בנה בו18 מזבח19.

ג. ויש לומר הביאור בזה:

באריכות לשונו של הרמב"ם ע"ד מקום המזבח, שהוא מקום עקידת יצחק וכו' [אף שאין דרכו של הרמב"ם להביא (בכ"מ) טעמי ההלכות, ומה גם האריכות ע"ד המזבחות שנבנו במקום המזבח, שלכאורה אינם אלא דברי אגדה], וחלוקת הענין לשתי הלכות — כוונת הרמב"ם להשמיענו שני גדרים שישנם בדין מקומו המכוון של המזבח:

(א) שמקומו של המזבח הוא (מכוון בזה שהוא) בהר המורי' — היינו לא (רק) משום שהמזבח הוא בכלל הבית (המקדש) שאין לבנותו כ"א "בירושלים בלבד ובהר המורי'" (כמ"ש הרמב"ם לעיל20), אלא שזהו דין מיוחד במזבח מצ"ע: מקומו הוא דוקא בהר המורי'.

ושייכותו של המזבח להר המורי' (בכלל) מסביר ומטעים הרמב"ם בהל' א, מהכתובים, ש"במקדש נעקד יצחק אבינו שנאמר ולך לך אל ארץ המורי' ונאמר. . ויחל שלמה. . בהר המורי' וגו'" — היינו דלהיות שבהר המורי' היתה עקידת יצחק, לכן הוא הוא מקומו של המזבח21 (ושל "בית ה'" בכלל)22.

הערות

  1. 14. עה"פ. וראה תרגום ירושלמי ומדרשי רז"ל (ב"ר פנ"ו, י. ועוד) עה"פ.
  2. 15. להעיר משו"ת חת"ס יו"ד סרל"ה: מ"ש הדר"ג שכבר נתקדש המקום ע"י אדה"ר ונח לא נמצא כן אלא שבנו מזבח והקריבו שם אבל שקדשו המקום לא שמענו רק באאע"ה שאמר אשר יאמר לדורות הבאים בהר ה' יראה כו'.
  3. 16. פסחים פח, א.
  4. 17. וראה קרית ספר להמבי"ט הל' ביהב"ח פ"ה דקדושת הר מאברהם, קדושת עזרה מיצחק, וקדושת בית עצמו מיעקב.
  5. 18. ראה גם פדר"א פל"ה: לקח יעקב י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק כו' (ע"ש בההמשך). וראה פרש"י ומדרשים עה"פ ויצא כח, יז. פנים יפות ר"פ ויצא.
  6. 19. ראה ויצא כח, יזיח. וישלח לה, ז: ויבן שם מזבח גו'. וראה בכל הנ"ל מעשי למלך כאן אות ח ואילך.
  7. 20. בהל' ביהב"ח — פ"א ה"ג.
  8. 21. וזה שלא כתב הרמב"ם בפירוש בסגנון של הלכה, שיש דין וחיוב במזבח שיהי' בהר המורי' — י"ל בפשטות [נוסף לזה שאין דרכו לחדש דינים שלא נתפרשו בגמ' ורק לרמזם[ednref_12_*]], כי לאחר שנבנה המקדש והמזבח במקומה אין בזה נפק"מ בפועל, כיון שהמזבח "מקומו מכוון ביותר" אפילו בהר המורי' גופא. ואולי י"ל, שמבואר הוא בזה שהביא לעיל שם (פ"א ה"ג), לענין "אין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המורי'" — הכתוב "ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלקים", ומוסיף "וזה מזבח לעולה לישראל", ודוחק (ראה לקו"ש חט"ז ע' 466 הערה 12, הפי' בהוספה זו. וראה לקמן בפנים ס"ד). וראה הערה הבאה.
  9. 22. וי"ל, דאף שבהלכה זו אין הרמב"ם מפרט בנוגע למקום המזבח, רמזו בזה שהעתיק המשך הכתוב "אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגורן ארנן היבוסי" (דלכאורה מיותר, דהרי הראי' שהוא במקום המקדש מפורשת כבר בתחלת הכתוב "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המורי'", אלא) דהמקום "אשר נראה לדויד אביהו" הוא המקום ש"ויבן שם דוד מזבח לה' וגו' ויענהו באש מן השמים על מזבח העולה" (דה"א כא, כו), והוא הוא "במקום דויד בגורן ארנן היבוסי" שהי' מקום המזבח, ולא כל ההר — ראה רלב"ג ורד"ק ש"ב כד, כד. רד"ק דה"א שם, כה. וראה לקו"ש חי"ט ע' 142 ואילך — ביאור באופן אחר בהנ"ל, וכן בכללות ביאור ב' הלכות אלו ברמב"ם. [edn_12_*] ראה קו"א שבהערה 7. וש"נ.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. לקוטי שיחות 142 לקו"ש ח"ל ע' 70
  2. לקוטי שיחות 145 לקו"ש ח"ל ע' 70
  3. לקוטי שיחות 15 לקו"ש ח"ל ע' 70

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.