ו'תשמח

ו'תשמח

ב"ה, ה' אד"ש, תשי"ט

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו'

מו"ה משה ארי' ליב שי'

שלום וברכה!

במענה על הודעתו מהכנסת נכדו מנחם שי' לגיל מצות,

הנה יה"ר מהשי"ת אשר מבן שלש עשרה למצות יגדל לבן חמשה עשר וכו' כפסק המשנה (אבות פרק ה') ויוסיף התמדה ושקידה בלימודו בתורה בתורת הנגלה וכן בתורת החסידות ויהדר בקיום המצות. והשי"ת יצליחו להיות חסיד ירא שמים ולמדן,

וירוה ממנו ומכל יו"ח שיחיו רוב נחת חסידותי.

בכבוד ובברכת הצלחה בעבוה"ק בתו"א ובהפצת המעיינות.

במה שהעיר בשו"ע לאדה"ז חאו"ח סקכ"ח ס"י דס"ל דכשהייתה עבודה

בבכורות - ה"ז גם בבכור לאב בלבד.

מנ"ל הא, והרי לא מצינו קדושה אלא בפטר רחם.

ומחוורתא מכל - דמקורו הוא מסתימות ל' המשנה (זבחים קיב, ב) ועבודה בבכורות. וכ"ה בתרגומים לשמות כד, ה. (וצע"ק מבכורות - ד, ב - דמקשר זה עם מש"נ קדש לי כל בכור דבפטר רחם קאי, וי"ל).

ב) בב"ר (פצ"ח, ד) בראובן דהכהונה הייתה שלו וכשחטא ניתנה ללוי. וא"ת דתליא בפטר רחם - ה"ה גם של דן גד ויוסף. ועוד למה ניטלה מהם. - ולהעיר שע"פ התנחומא ותרגום ירושלמי (שם) "כהונה גדולה " י"ל דא"א בשנים.

ג) רבעה"ת (בס' הדר זקנים) ר"פ תולדות עה"פ ויעקב נתן, דבעד הירושה נתן יעקב לעשו ממון רב, ומכרה כיום הוא בנוגע לעבודה "וא"ת היאך רימה יעקב כו' וי"ל דמן הדין הי' יעקב בכור כו' טפה ראשונה" - והרי פטר רחם הי' עשו. - ובכ"ז הי' זקוק למכירת עשו, דמי יאמינו שהי' טפה ראשונה, דהי' בזה פלא גדול (בחיי ס"פ תולדות.

וראה יבמות צח, רע"א).

ורבעה"ת פליג בזה על מדרש שהובא בפרש"י שם עה"פ ואחרי כן.

ד) במדב"ר פ"ד, ח משמע דעבודה בבכורות פי' בגדולים וחשובים, ול"ד בכור, ועאכו"כ שאין בדוקא פטר רחם.

ובכל אופן לכאורה צע"ג מאוה"ת להצ"צ בראשית (שמג, ב ואילך. קנז, א. קסו, א).

ואולי אפ"ל דבאוה"ת מפרש לדעת המדרש שברש"י הנ"ל.

ולהעיר גם מקה"ע בירושלמי מגילה (פ"א, הי"א). ס' הגלגולים פכ"ג, לד.

ו'תשמח

נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 307 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מו"ה משה ארי' ליב: שפירא, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"י ג'סב, ובהנסמן בהערות שם.