שנט דין רחבה שאחורי הבתים

שנט דין רחבה שאחורי הבתים

ובו ב' סעיפים:

א רחבה

שאחורי הבתים יתירה על בית סאתים ולא הוקפה לדירה, אין מטלטלין בה אלא בד' אמות ¹²⁸⁰ , כדין קרפף

שלא הוקף לדירה.

אבל אם אין בה אלא בית סאתים, אין לה דין קרפף, ומותר

לטלטל מתוכה לבית ומבית לתוכה, לפי שאינה רשות מחולקת מן הבית כמו קרפף, אף על פי

שלא הוקפה לדירה ¹²⁸¹ :

ב ואם פתח בה

פתח מביתו ואחר כך הקיפה ¹²⁸² , אפילו אם יש שם גורן בינה לבית, אין אומרים שבשביל

הגורן הוא שנפתח פתח זה ¹²⁸³ , ואין כאן

פתח לרחבה, אלא סתמא נפתח לרחבה ¹²⁸⁴ , והרי היא מוקפת לדירה, ומותר לטלטל בכולה אפילו היא

יותר מבית סאתים.

ומה שאין אנו נזהרים מלטלטל בחצרות שאחורי הבתים ¹²⁸⁵ , משום שבזמן הזה סתמן מוקפת לדירה ¹²⁸⁶ , כמ"ש בסימן שנ"ח ¹²⁸⁷ גבי קרפף:

[1280] רב כהנא עירובין כד , א (רחבה שאחורי

הבתים, אין מטלטלין בו אלא בד' אמות), ופרש"י (ואין פתח הבית פתוח לה, הויא

מוקפת שלא לדירה, ואי יותר מבית סאתים היה, אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות). ריטב"א

כג, ב (רחבה שאחורי הבתים, שעשה כל אחד ביתו סביב, ונשארה רחבה בנתים). טור ושו"ע

(רחבה שאחורי הבתים, יתירה על בית סאתים ולא הוקפה לדירה, אין מטלטלין בה אלא בד'

אמות).

וכן הוא לעיל סי' שנח ס"א (כל היקף

מחיצות שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה ויציאה תמיד, כגון רחבה שאחורי הבתים

... אסרו חכמים לטלטל בתוכן יותר מד' אמות,

כמו ברשות הרבים).

וכן נזכרת הרחבה לעיל סי' שיג ס"ח

( רחבה שאחורי הבתים שאין נכנסין ויוצאין בה תדיר).

*

ואף דמיירי הכא ברחבה שאחורי הבתים שהיא

בתוך תחום שבת של הבתים. לא קיי"ל כדעת המתירים בזה לעיל סי' שנח ס"י (ויש

אומרים עוד, שכל קרפף שהוא בתוך התחום נקרא מוקף לדירה, כי דעתו עליו בשבת. ואין

זה עיקר, כמו שנתבאר למעלה ברחבה שאחורי הבתים, שכשהיא יתירה מבית סאתים כרמלית

היא, וכמו שיתבאר בסי' שנ"ט). והיינו שמכאן מוכח דלא קיי"ל כדעה ההיא.

ואף דתנן יח, א (אבל אם היה דיר או סהר

או מוקצה או חצר, אפילו בית חמשת כורין, אפילו בית עשרה כורין), ופירש"י

(מוקצה, רחבה שאחורי הבתים). ובמרדכי רמז תפה (פירש"י מוקצה היינו רחבה

שאחורי הבתים, ועדיף יותר מקרפף... ברחבה שמא מותר, וצ"ע).

מכל מקום לא קיי"ל כן, אלא כדלעיל

סי' שנח ס"ה (כל מקום שהוקף לדירה, דהיינו לכניסה ויציאה תמיד, כגון דיר וסהר

וחצר, אפילו יש בו כמה מילין מותר לטלטל בכולו), והשמיט את המוקצה. וראה לעיל שם

(הערה 37 ).

[1281] ריטב"א שם כג, ב ד"ה ולא לכלים (יש למצוא

היתר לרחבות שלנו ... שלא אמרו דרחבה חשיבא כקרפף לגבי בית, אלא כשהיא יותר מבית

סאתים, אבל בית סאתים לא הוי כקרפף ... תשמישי בית נינהו). הובא ב ב"י

סוף סי' שנח ד"ה קרפף. מ"א ס"ק א (אבל [רחבה] בית סאתים,

אין לה דין קרפף, ומותר לטלטל ממנה לבית (ב"י סי' שנ"ח. רי"ט)).

[1282] רב נחמן שם (ואמר רב נחמן אם פתח לו פתח (מן הבית,

רש"י), מותר לטלטל בכולו, פתח מתירו. ולא אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף, אבל

הוקף ולבסוף פתח לא).

[1283] גמרא שם (לא צריכא דאית ביה בי דרי, מהו דתימא

אדעתא דבי דרי עבדיה (ולאו אדעתא להקיף שם רחבה, רש"י), קמ"ל). טור ושו"ע

(ואם פתח לה פתח מביתו ואחר כך הקיפה, אפילו אם יש גורן בינה לבית, הוי היקף לדירה).

[1284] לבוש (אלא חשבינן הך פתח לרחבה, דלקולא אזלינן בעירובין, שהוא

דרבנן).

[1285] אף שהיא רחבה שאחורי

הבתים יותר מבית סאתים, שנתבאר לעיל לאיסור.

[1286] [ר]מ"א (ומה שאין אנו נזהרין לטלטל בחצירות

שאחורי הבתים, משום דבזמן הזה סתמן מוקפין לדירה, כמו שנתבאר לעיל גבי קרפף).

והיינו כמו שנתבאר ברמ"א סי' שנח ס"א

(ויש אומרים דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה, דרגילים לפתוח פתח תחלה ואחר כך

להקיף).

ובד"מ (ולי נראה דסמכינן אדברי

המרדכי דלעיל (סי' תפה), דכתב דבזמן הזה סתם קרפף מוקף לדירה וכל שכן סתם חצר ולכן

אפילו יותר מבית סאתיים שרי).

והוא במרדכי רמז תפה (ועכשיו כל

הקרפיפות שלנו הוויין מוקפין לדירה, ורגילות הוא לעשות פתח קודם להיקף, ואם כן ...

מותר לטלטל גם ממנו לבית).

[1287] סעיף י (יש אומרים שסתם קרפיפיות שלנו מוקפין לדירה הם, כי

רגילין לפתוח פתח תחלה ואחר כך להקיף).

*

עוד הובאה לעיל שם שיטה נוספת (ויש

אומרים עוד, שכל קרפף שהוא בתוך התחום נקרא מוקף לדירה, כי דעתו עליו בשבת. ואין

זה עיקר, כמו שנתבאר למעלה ברחבה שאחורי הבתים שכשהיא יתירה מבית סאתים כרמלית היא,

וכמו שיתבאר בסי' שנ"ט).

והיינו ש"אין זה עיקר" כדעה

השנית, להתיר כל קרפף או רחבה שם בתוך התחום, כדלעיל ס"א (והערה 1 ).

אבל עכ"פ מקילים כדעה הראשונה דלעיל שם, להתיר בקרפיפות ובחצירות שאחורי

הבתים, שבזמן הזה סתמן מוקפות לדירה.