או"ח סימן תרלז — דין סוכה שאולה וגזולה

תרלז דין סוכה שאולה וגזולה ובו י"ב סעיפים:

א מי שלא עשה סוכה קודם החג^א בין בשוגג בין במזיד^ב הרי זה עושה סוכה בחולו של מועד^ג ויושב בה^ד ואע"פ שנאמר^ה חג הסכות תעשה לך שבעת ימים אין כוונת הכתוב לעשות סוכה הראויה לשבעה ימים^ו פרט לחולו של מועד שאינה ראויה לשבעה ימים^ז אלא כוונת הכתוב כל שבעת הימים תעשה סוכה^ח אם לא עשית ביום ראשון תעשה ביום שני ואפילו בסוף יום השביעי^ט:

ב וכן מותר לצאת מסוכה זו ולישב בסוכה אחרת^י ואין צריך לישב כל שבעת הימים בסוכה אחת^יא:

ג אע"פ שאמרה תורה חג הסכות תעשה לך לך משלך^יב כלומר שתהא הסוכה שלך ולא של חבירך אעפ"כ יוצא אדם ידי חובתו בסוכה שאולה^יג דכיון שנכנס לה ברשות הרי היא כשלו^יד ולא נאמר לך משלך אלא להוציא את הגזולה^טו ועל דרך שיתבאר^טז וכן יוצא אדם ידי חובתו בסוכה שיש לו שותפות בה עם חבירו^יז אפילו אם נכנס לה שלא ברשות חבירו ואין זה נקרא גזל^יח כיון שעל דעת כן נשתתפו שכל אחד מהם ישתמש בה כרצונו^יט:

ד ואפילו סוכה הגזולה פעמים שהיא כשרה כיצד הרי שתיקן ישראל סוכתו ובא חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה יצא^כ שאין הקרקע נגזלת^כא כלומר שאין עליה תורת גזל כמטלטלין לעמוד בחזקת הגזלן^כב וברשותו לכל דבר כגון שאם השביחה ברשות הגזלן אין השבח שלו^כג כמו במטלטלין^כד אלא לעולם היא בחזקת בעליה והרי היא כשאולה ביד הגזלן^כה וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע^כו שאינו נקנה להגזלן אלא הרי הוא כשאול בידו ולפיכך סוכה זו שהיא בנויה על הקרקע הרי היא כשאולה ביד הגזלן ויוצא הוא בה ידי חובתו כמו שיוצאין בסוכה שאולה^כז:

ה ואם גזל עצים וסיכך בהם סוכתו^כח אף על פי שלא חברן לסוכתו אלא הניחן על גבי סוכתו^כט ולא עשה בהן שום שינוי בענין שבשאר ימות השנה חייב להחזיר העצים עצמן להנגזל^ל שהרי לא קנה אותם כלל כיון שלא עשה בהם שום שינוי מכל מקום משום מצות סוכה^לא תקנו חכמים שאין להנגזל אלא דמי העצים בלבד^לב ואינו צריך לסתור סוכתו כדי להחזיר לו העצים עצמן^לג ומותר לישב בסוכה זו ואפילו לכתחלה^לד.

ואם אין הגזלן רוצה לתת לו דמי העצים אינו יוצא ידי חובתו בסוכה זו שהרי גזולה היא בידו^לה:

ו וכן אם גזל סוכה שאינה מחוברת לקרקע כגון שעשויה בראש העגלה או בראש הספינה^לו שהרי היא כמטלטלין ויש עליה תורת גזל להיות עומדת בחזקת הגזלן^לז לכל דבר ואינה כשאולה בידו אלא הרי היא גזולה תחת ידו ולפיכך אם ישב בה בחג לא יצא ידי חובתו.

ואפילו אם רוצה לתת להנגזל דמי סוכתו אין מועיל לו כלום^לח שלא תקנו חכמים כן אלא אם כן טרח עליה לבנותה לשם מצוה כגון שגזל עצים וסיכך בהן^לט אבל זה שגזל סוכה כשרה ולא טרח עליה ולא הוציא עליה הוצאות להכשירה צריך להחזירה בעיניה לבעלה^מ:

ז וכן אם ראובן בנה סוכה בקרקעיתו של שמעון^מא שלא מדעתו^מב ושמעון תקף על ראובן והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקע שלו וישב בה לא יצא ידי חובתו שהרי גזולה היא תחת ידו ואינה כשאולה כיון שאינה עומדת על קרקע של ראובן.

ואע"פ שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וקרקע אין עליה תורת גזילה אלא תורת שאלה מכל מקום כיון שאין הסוכה עומדת על קרקע של נגזל אלא על קרקע של הגזלן הרי היא בחזקתו של הגזלן לכל דבר כמו שאר מטלטלין שכיון שנכנס לרשות הגזלן הרי היא בחזקתו לכל דבר ואינה כשאולה בידו אלא הרי הן גזולין תחת ידו^מג:

ח אבל אם ראובן בנה סוכתו בקרקעו של שמעון מדעתו שהשאיל לו הקרקע לשבעת ימי החג ואח"כ גזל ממנו סוכתו וישב בה יצא ידי חובתו שכל שבעת ימי החג הקרקע של ראובן וסוכתו עומדת בחזקתו אף לאחר שגזלה שמעון ממנו^מד שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע^מה שאין עליה תורת גזילה אלא תורת שאלה כמו שנתבאר^מו:

ט וכל זה בדיעבד שכבר ישב בה יצא ידי חובתו אבל לכתחלה אין לישב בסוכתו של חבירו שלא מדעתו אע"פ שאין דעתו לגזלה ממנו^מז שמא בעל הסוכה הוא מקפיד על זה שלא יראה חבירו את אכילתו ואת עסקיו בלי ידיעתו^מח.

אבל מותר לכנוס ולישב בסוכת חבירו בשעה שאין בעל הסוכה שם בסוכתו שבודאי לא יקפיד על זה שנוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו^מט בדבר שאין בו חסרון כיס כמו שנתבאר בסימן י"ד^נ:

י וכן אין לעשות סוכה לכתחלה בקרקע של חבירו שלא מדעתו^נא דשמא בעל הקרקע הוא מקפיד על שהוא קובע דירתו ברשותו בלי ידיעתו ואין אומרים נוח לו לאדם שיעשו מצוה בממונו אלא כשעושין באקראי בעלמא אבל לא כשמשתמש בממונו בקביעות כמו שנתבאר בסימן י"ד^נב:

יא וכן אין לעשות סוכה לכתחלה בקרקע של רבים^נג כגון ברחוב העיר וכיוצא בו במקום שהרבים עוברים שם ואפילו אם כל העיר היא של ישראל והישראל הוא בודאי מוחל לו על כך מכל מקום אין לעשות סוכה ברשות הרבים שהרי יש לכל העולם הילוך בו^נד כמ"ש בח"מ סי' [ק]ס"ב^נה והגוים אינן מוחלין על כך והרי היא סוכה גזולה^נו.

ואע"פ שבדיעבד יוצא בסוכה גזולה העומדת בקרקע [הנגזל^נז] כמו שנתבאר^נח מכל מקום לכתחלה אין לישב בסוכה העומדת בקרקע של חבירו מפני שאינה נקראת שלו ממש והתורה אמרה^נט תעשה לך משלך ואינה דומה לשאלה ממש שהשאילה לו מדעתו והרי היא כשלו ממש^ס ולכך יש למחות בהעושים סוכה ברשות הרבים.

וכל מקום שבארנו שאין לעשות שם סוכה לכתחלה ועבר ועשה אע"פ שהיא כשרה כמו שנתבאר מכל מקום אין לברך עליה^סא כיון שע"י עבירה באה סוכה זו לידו אין זה מברך אלא מנאץ^סב:

יב לא יקצץ הישראל בעצמו את הסכך מיער של גוי^סג אפילו מדעת הגוי^סד אלא יקצצנו הגוי ויתננו ליד הישראל או יקצצנו ישראל אחר^סה שלא יהיה יושב בסוכה זו שיעשו מסכך זה ויתננו לישראל בעל הסוכה מטעם שיתבאר בסימן תרמ"ט^סו עיי"ש ושם יתבאר כל פרטי דין זה: