או"ח סימן תקפח — זמן תקיעת שופר

תקפח זמן תקיעת שופר ובו ט' סעיפים:

א זמן תקיעת שופר ביום^א שנאמר^ב יום תרועה וגו' ביום ולא בלילה^ג וכל היום כשר לתקיעת שופר^ד מעלות השחר^ה עד צאת הכוכבים^ו אלא שחכמים הצריכו להמתין עד שתניץ החמה^ז שיצא מכלל ספק לילה^ח שאין הכל בקיאין בעמוד השחר^ט ומכל מקום אם עבר ותקע משעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה יצא^י ואין צריך לתקוע שנית:

ב אם שמע מקצת תקיעה קודם עמוד השחר ומקצתה אחר עמוד השחר נתבאר בסימן תקפ"ז^יא:

ג שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום או מתשע בני אדם שתקעו כאחד נתבאר בסימן תק"צ^יב:

ד יו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר^יג אע"פ שהתקיעה בשופר אינה מלאכה^יד ואינה אסורה בשבת ויו"ט אלא מדברי סופרים^טו משום עובדין דחול^טז ולמה אין דוחין איסור קל כזה^יז מפני מצות עשה של תורה^יח כמו שדוחין אותו בכל יו"ט של ראש השנה^יט הואיל ואין בו שבות גמור לפי שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים^כ:

ה ודין טלטול השופר בשבת זו כדין טלטולו בכל שבתות השנה שאין מטלטלין אותו כי אם לצורך מקומו או לצורך גופו^כא דהיינו לסמוך בו את הקערה וכיוצא בזה^כב במה דברים אמורים בשבת אבל אם חל בחול אע"פ שמותר לטלטלו^כג אפילו שלא לצורך גופו ומקומו כיון שתוקעין בו ביום ודינו ככלי שמלאכתו להיתר שנתבאר בסימן ש"ח^כד מכל מקום אסור להשתמש בו^כה וליהנות ממנו^כו בו ביום^כז כגון לסמוך בו את הקערה וכיוצא בזה שהרי הוקצה למצותו^כח וכמו שיתבאר בסימן תרס"ה^כט ע"ש:

ו קטן התוקע בשבת זו בית דין מצווין להפרישו אע"פ שלא הגיע לחינוך^ל כמ"ש בסי' שמ"ג^לא ע"ש.

(אע"פ^לב שעיקר מצות שמיעת שופר^לג היא שמיעת קולו בלבד^לד מכל מקום) אם התוקע הוא פטור ממצוה זו אינו מוציא אחרים ידי חובתן בתקיעתו^לה ואלו הן הפטורים נשים^לו ועבדים^לז מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא^לח וחרש ושוטה וקטן^לט אע"פ שהגיע לחינוך אינו מוציא את הגדולים ידי חובתן שחייבים מן התורה^מ:

ז חרש השומע ואינו מדבר הרי הוא כפיקח^מא וחייב בתקיעת שופר ולפיכך הוא מוציא אחרים ידי חובתן^מב ואחד מהשומעין מברך והוא תוקע^מג אבל המדבר ואינו שומע אינו מוציא דכיון דאינו שומע לאו בר חיובא הוא^מד דאין המצוה בתקיעה אלא בשמיעה^מה:

ח סומא חייב בתקיעת שופר ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו מפני שחששו לדברי האומר^מו דסומא פטור מכל המצות האמורות בתורה אם אין בקי בתקיעה כמוהו יחזירוהו למינויו אבל לכתחלה אין לסלקו אע"פ שנמצא בקי כמוהו^מז לפי שהעיקר אצלינו דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה^מח:

ט טומטום ואנדרוגינוס^מט אין חייבין אלא מספק שמא הן זכרים^נ לפיכך אינן מוציאין את אחרים שחייבים בודאי^נא אבל מוציא הוא האנדרוגינוס את האנדרוגינוס כמותו^נב שאינו חייב אלא מספק אבל אינו מוציא את הטומטום^נג ואפילו טומטום כמותו אינו מוציא^נד אף על פי ששניהם ספק דשמא לכשיקרע טומטום זה ימצא זכר ולכשתקרע זו תמצא נקבה^נה: