או"ח סימן תקפז — דין התוקע לתוך הבור
א
תקפז דין התוקע לתוך הבור ובו ה' סעיפים:
א שמיעת קול שופר צריכה להיות בלא ערבוב קול אחר כלל אבל אם שמע הקול בערבוביא לא יצאא לפיכך העומד בתוך חבית גדולה או בבורב או בדותג דהיינו בנין שרובו תחת הקרקעד (אבל אם רובו למעלה מן הקרקע אע"פ שמקצתו בתוך הקרקע דינו כביתה) וכן העומד בתוך המערהו ותוקע ושמעו אחרים מבחוץ אם ברור להם ששמעו קול שופר יצאו ואם לאו לא יצאוז לפי שהקול מתבלבל בהבל הבור והדות קודם שיצא לחוץ ואפשר שלא שמעו אלא קול הברהח וטוב להחמיר שאף שברור לו שקול שופר שמע לא יסמוך על בקיאותו ויחזור וישמע שנית התקיעות שלא מן התוקע בבור אבל לא יברך שנית אלא אם כן ברור לו ששמע קול הברהט דספק ברכות להקל:
הערות (9)
- א. טור . לבוש ס"א.
- ב. משנה כז, ב. טור ושו"ע ס"א.
- ג. משנה שם. מ"א ס"ק א.
- ד. רש"י עירובין קב, ב ד"ה של בור. מ"א שם. וראה לעיל סי' תנה סכ"ג.
- ה. מ"א שם.
- ו. רמב"ם פ"א ה"ח. שו"ע שם.
- ז. משנה וגמרא שם, לפירוש רש"י שם ד"ה אותן, ו רמב"ם שם , ו שו"ע שם, שביאר הרא"ש פ"ג סי' ח, וב"י ד"ה ומ"ש הרא"ש, הובא בט"ז ס"ק א. לבוש שם.
- ח. רא"ש שם.
- ט. ט"ז שם.
ב
ג
ג אם התחיל לתקוע בבור ועלה חוץ לבור וגמר את התקיעה שהתחיל בבור יצא ידי חובתויג שכל מה ששמע בין כשהיה בפנים בין כשהיה בחוץ היה בודאי קול שופריד ואם כשעלה מהבור הוציא אזניו חוץ לבור קודם שהוציא השופר לחוץ לא יצאטו אלא אם כן ברור לו שברגע ההיא שמע קול שופר ולפי שאי אפשר לצמצם שיוציא האזנים והשופר כאחד לכן טוב שיוציא השופר תחלה קודם לאזניםטז דאז בודאי ישמע קול שופר כיון שהשופר הוא בחוץ במקום שאין שם קול הברה.
ואותם שהיו עומדים עמו בבור בשעה שהתחיל לתקוע שםיז אף על פי שלא יצאו עמו מהבור אף על פי כן הם יוצאים בתקיעות דכשאדם בבור והשופר חוץ לבור בודאי שומע קול השופר ולא קול הברה כמו שנתבאריח:
הערות (6)
- יג. גמרא כח, א. טור ושו"ע ס"ב.
- יד. רש"י שם ד"ה בתוקע. טור ושו"ע שם.
- טו. גמרא שם. מ"א סק"ג.
- טז. מ"א שם.
- יז. גמרא כז, סע"ב (כשכל התקיעה בפנים). רמ"א ס"ב (כשתחלת התקיעה בפנים). ב"י ד"ה ומ"ש אבל הוא (כשכל התקיעה בפנים). מ"א ס"ק ד (כשתחלת התקיעה בפנים). עיין מ"א סק"ג ודו"ק .
- יח. שטוב שיוציא השופר תחלה קודם לאזניים.
ד
ד השומע מקצת תקיעת קול שופר ומקצת קול הברה כגון שהיה עומד חוץ לבור והתוקע התחיל לתקוע בבור ובאמצע התקיעה יצא חוץ לבור וגמרה שםיט וכן השומע מקצת תקיעה שלא בחיובכ דהיינו קודם אור היום ומקצתה אחר אור היוםכא וכן האומר למי שמתעסק בתקיעות בלא כוונה להוציא שום אדם בתקיעתו ובאמצע התקיעה אמר לו כוון להוציאני ותקעכב ומשך בה שיעור תקיעה כל אלו כיון שמקצת התקיעה הוא שלא כתקנה אע"פ שבמקצתה שהיא כתקנה יש בה שיעור תקיעהכג שיתבאר בסימן תק"צכד לא יצא ידי חובתו לפי שכל תקיעה צריכה שתהא בכשרות מתחילתה ועד סופה אפילו היא ארוכה הרבה:
הערות (6)
- יט. גמרא כח, א. טור ורמ"א ס"ג.
- כ. רבנו ירוחם נתיב ו ח"ב (מח, ד). שו"ע ס"ג.
- כא. רבה שם (קודם שיעלה עמוד השחר. וראה לקמן סי' תקפח ס"א). טור ושו"ע רס"י תקפח. ט"ז כאן ס"ק ב.
- כב. רבנו ירוחם שם. שו"ע שם.
- כג. טור בשם בעל העיטור הל' שופר (צט, א). רא"ש פ"ג סי' ח (מדסתם נראה דהיינו אפילו במשך שיעור תקיעה). רבנו ירוחם שם (שכן עיקר). דעה הא' ב שו"ע שם. מ"א ס"ק ה (שכן עיקר). לבוש ס"ג. וראה גם לקמן סי' תקצב ס"ח.
- כד. סעיף ז.
ה
ה התוקע בבית הכנסת ויש עומדים בחוץ רחוק קצת מבית הכנסת אם אין ברור להם ששמעו קול שופר צריכים לשמוע התקיעות שנית לפי שאפשר ששמעו קול הברה אבל אם נראה להם ברור שקול שופר שמעו אינם צריכים להחמיר על עצמן ולשמוע שניתכה:
הערות (1)
- כה. ט"ז סק"א.